תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, אשר נכנסו לתוקף במאי 2018 מפרטים את החובה ואופן הביצוע שיש לבעלי מאגרי מידע מסוגים שונים, לשמור ולאבטח מאגרים אלו בצורה נאותה (עפ"י ההגדרות בחוק), בעיקר בכדי למנוע פגיעה רחבה בפרטיותם של אלו הנמצאים במאגרי המידע השונים. התקנות הישראליות מקלות ביחס לתקנות האירופאיות, והן שמות את הדגש בעיקר על השליטה במאגרים השונים ואבטחת המידע האישי במאגר. בתקנות האירופאיות עוסקים בהרחבה גם בהרחבה בשימושים המותרים במאגרים.
בעקבות חקיקה חדשה בארה"ב (FATCA - Foreign Account Tax Compliance Act), על מנת לצמצם ההון השחור, הן במסגרת הלבנת הון (העלמת מס, או הון שמקורו בפעילות בלתי חוקית) והן במסגרת מניעת מימון ארגוני טרור, נדרשים הבנקים בישראל בפרט (ובעולם בכלל), לדווח על חשבונות השייכים לתושבי חוץ
בשנים האחרונות, על מנת למנוע הלבנות הון ומימון טרור, ארה"ב חוקקה בשנת 2010 חוק ה-Foreign Account Tax Compliance Act, הידוע בשמו המקוצר כ-FATCA. שם נקבע כי: "גופים פיננסיים מחוץ לארה"ב חוייבו לדווח לרשויות ארה"ב על כל מי שהוא אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב המחזיק אצלם חשבון פיננסי. על גופים פיננסיים שלא יצייתו להוראה יוטלו סנקציות חמורות.
משרד עו"ד אלי שמעוני הגיש, בשיתוף עם משרד עורכי הדין עודד שטייף, סידס ושות', תביעה ייצוגית כנגד חברת דואר ישראל ובנק הדואר בגין פגיעה בקהל צרכניהם.
בית המשפט, אינו נוטה להתערב בממשל התאגידי. החריג לכלל הזה, הוא סמכותו של בית המשפט להתערב בהחלטות החברה, המונעות קיפוח בעלי מניות המיעוט.
סכסוכים בין בעלי מניות בחברה (בייחוד חברות צעירות) הן, לצערי, עניין שבשגרה. לעיתים מדובר בשותפים, שהחלו דרכם יחד בהקמת החברה והתוצרים שלה, ולעיתים קרובות אף יותר, מדובר בסכסוך בין היזמים למשקיע או המשקיעים בחברה.
