בלוג (Blog)

לפי העיתונאי תומאס פרידמן בספרו "העולם הוא שטוח", תהליכים כלכליים גלובליים שונים "שיטחו" את עולם העסקים: אנחנו יכולים לשבת בישראל מול המחשב הביתי, ולנהל באמצעותו עסקים בסין, ארצות הברית, מדינות אירופה ואף ביבשת אפריקה. הגבולות הפיזיים הפכו פחות חשובים, ורכבת הקידמה לא עוצרת. אולם כפי שיודע כל מי שמנהל עסק בקנה מידה כלשהו, לא פעם ישנם צדדים לחוזה שלא משלמים מסיבה כזאת או אחרת. בהתאם לכך, גם כאשר מנהלים עסקים בינלאומיים, נוצרים לעתים חובות בינלאומיים, קרי חובות בהם החייב נמצא מחוץ לשטח השיפוט של מדינת ישראל. עם זאת, גם במצבים כאלו, אין צורך לומר נואש: גם בגביית חובות מעבר לים, העולם כיום הוא שטוח מאי פעם.

כאשר תיק מגיע לתביעות או לפרקליטות, עורך הדין המטפל בתיק עובר על הראיות הקיימות בו, ומחליט על אופן הטיפול בתיק; בעיקרון, יש שתי אפשרויות להמשך: הגשת כתב אישום כנגד חשוד או חשודים על בסיס הראיות שנאספו בתיק, או לחילופין, סגירת התיק נגד החשוד או החשודים. סגירת שכזו נעשית לפי אחת משלוש עילות הסגירה האפשריות: חוסר ראיות להעמדה לדין, חוסר עניין לציבור בהעמדה לדין, או חוסר אשמה (קיימת עילה נוספת של הסדר מותנה, אך נתעלם ממנה לצורך העניין).

עולם העסקים מורכב ממערכות יחסים: מערכת היחסים בין יזמים, בין ספק לבין מזמין, בין בעלי מניות בחברה. בסוף בכל צד נמצאים אנשים בשר ודם, אנשים שיש להם לא רק אינטרסים אלא גם יצרים, רגשות ודעות משל עצמם. משום כך, גם בעולם שבו שחקנים חושבים על עצמם בדרך כלל כרציונלים, עדיין מתגלעים השכם והערב סכסוכים על רקע עסקי.