• עברית
  • English
  • Français
  • Español
  • Português
  • Deutsch

כך ניתן להגיש תביעה נגד גוגל

נניח שאתם מתכנתים מעולים העובדים בתחום של פיתוח אפליקציות. אחרי חודשים או שנים של עבודה, פיתחתם אפליקציה נהדרת למערכת אנדרואיד, שיכולה לעשות טוב בעולם וגם להרוויח לכם אחלה כסף. כעת אתם רוצים להעלות אותה לגוגל פליי, חנות האפליקציות של אנדרואיד, כדי להתחיל להביא אליה משתמשים וטראפיק. פתאום, גוגל אומרים לכם משהו בסגנון: "אתם שם; אתם לא באים לי טוב בעין. אתם לא מורשים לעלות את האפליקציה לגוגל פליי. No soup for you". מדובר כמובן בעסק ביש: חנות האפליקציות של גוגל, היא הדרך העיקרית של מפתחי אפליקציות להגיע אל המשתמשים של טלפונים חכמים בארץ ובעולם. אם למפתחים אין אפשרות לעבוד עם גוגל, מעשית אין להם אפשרות לעבוד כלל.

אז מה עושים? עקרונית, אם אדם או גוף פרטי לא רוצה לעשות עסקים עם פלוני, על פי רוב לפלוני אין מה לעשות בנדון: אי אפשר להכריח את אלמוני לעשות עסקים עם פלוני, אם אלמוני לא רוצה בכך. גוגל היא אינה גוף מדינתי, ולכאורה מותר גם לה לעשות מה שהיא רוצה. לפי התפיסה הזאת, גוגל יכולה להחליט שאם בא לה, היא יכולה למנוע מכל אחד מאיתנו לפתח אפליקציות לגוגל, ואפילו למנוע מאיתנו לקבל שירותים שגוגל מציעה כמו חיפוש במנוע החיפוש של גוגל, שימוש בכלי הפרסום שלה וכדומה. אולם האם אנחנו באמת צריכים להתייחס אל גוגל בתור גוף פרטי? האם באמת מותר לגוגל לעשות ככל העולה על רוחה? להלן תזה משפטית שעשויה לסדוק את הטענה הזאת.

בואו נדבר על גופים דו מהותיים
לפני כמה שנים, חברת פייסבוק (כיום Meta) סגרה את עמוד הפייסבוק הסופר-פופולרי דאז "סטטוסים מצייצים", שנוהל אז על ידי אבי לן. פייסבוק טענה שלן הפר את הנהלים שפייסבוק קבעה בתקנון שלה, ולכן סגרה לו את העמוד. בתגובה, לן הגיש תביעה נגד פייסבוק; אל התביעה הצטרפה גם העמותה לחופש המידע בתור ידיד בית המשפט, עם טענה מעניינת: תביעה נגד פייסבוק הוא אינו סתם סכסוך בין שני צדדים פרטיים שווים בכוחם. משום מאפייניה הייחודיים של פייסבוק, מדובר בגוף דו מהותי. משום כך, יש להחיל עליה נהלים מתחום המשפט המנהלי, כגון חובה לנהוג בשקיפות, חובה להליך הוגן וכדומה. פייסבוק התקפלה בסופו של דבר, והעניין נסגר בפשרה (אולי כדי להיחלץ מאמירה של בית המשפט בנושא?), ולכן לא הייתה קביעה בשאלה זו, והנושא נדחה (שוב) להתברר בהזדמנות אחרת. 

בעצם הטענה הייתה שעל פייסבוק חלה דואליות נורמטיבית. המונח "דואליות נורמטיבית" בא לבטא את החפיפה בין שתי מערכות נורמטיביות קלאסיות, כלומר המערכת הנורמטיבית של המשפט הפרטי, וכן המערכת הנורמטיבית של המשפט הציבורי (או לפחות חלקים ממנו). הדואליות הנורמטיבית, באה להתמודד עם המצב שבו ראוי על גופים פרטיים להחיל נורמות מהמשפט הציבורי, ועל גופים ציבוריים להחיל נורמות מן המשפט הפרטי. לאור היטשטשות ההבחנה בין השניים במציאות המורכבת בה אנו חיים, נולדו גם גופים שמכונים גופים דו מהותיים. בפסק דין עע"מ 6101/13 ימית א. בטחון נ' הסוכנות היהודית בע"מ, נכתב כי:

"הסוכנות היהודית היא במקורו גוף יציר המשפט הפרטי, אולם התפקיד אותו היא ממלאת, המובלט כמובן מאז חקיקת החוק, הוא כמובן תפקיד ציבורי טהור. היא משתייכת לקבוצת גופים הפועלים בתחום הציבורי, אשר "ציבוריותם" נעוצה במהות פעולותיהם… האם הסוכנות היהודית היא גוף דו-מהותי? נאמר כבר כאן, כי תשובתנו לשאלה האם הסוכנות היא גוף דו מהותי תהא חיובית, ובמובהק".

צריך לומר: נכון, הסוכנות היהודית היא גוף פרטי, שהוכר כגוף דו מהותי, ועליו חלות נורמות של המשפט הציבורית. מצד שני, ברור שלסוכנות היהודית יש זיקה ממשלתית גדולה, ומשמשת בפועל "כזרועה הארוכה של הממשלה באשר לשירותי עליה וקליטה וקיבוץ גלויות". לגוגל לעומת זאת, אין קשר שלטוני כלל, וטרם הוכר במשפט הישראלי במפורש גוף דו מהותי שהוא חסר זיקה ממשלתית לחלוטין. מצד שני, העת בשלה לכך, שהרי למרות שלגוגל אין קשר ישיר לשלטון, גוגל היא לא סתם חברה: הכוח שלה גדול בקנה מידה אסטרונומי. אתם יודעים לכמה שירותים של גוגל יש יותר ממיליארד משתמשים פעילים? תשעה: מנוע החיפוש, יוטיוב, מערכת אנדרואיד, דפדפן כרום, גוגל מפות, גוגל דרייב, גוגל תמונות וכמובן ג'ימייל. כל אחד מהשירותים הללו בנפרד, הוא חברה שלבדה שווה עשרות מיליארדים, וחלקם אף ללא תחרות אפקטיבית כלל. ביחד? מדובר בתאגיד בממדים תנכ"יים. השיח הציבורי המשפטי בכל העולם שובר את הראש איך להתאים את דיני ההגבלים העסקיים הקיימים, כך שיוכלו להתמודד עם חברות ה-Big Tech הגדולות (גוגל, אפל, אמזון, פייסבוק ומיקרוסופט), שהרי לתת לחברות הללו לשחק לפי אותם הכללים שבהם כולנו משחקים, זה מעבר לאבסורד.

מכוח דין קיים? 
נניח ולפני עשר שנים פרסמו נגדכם כתבה משמיצה באתר חדשות. אולי הפרסום האמור בכתבה היה נכון, אולי לא, אבל נתעלם כעת מהשאלה הזאת. מכל מקום, חלפו עשר שנים, אתם רוצים להמשיך בחייכם, להתקבל לעבודה חדשה, להכיר בן או בת זוג וכדומה, אולם משהו תוקע אתכם: בכל פעם שמחפשים את השם שלכם בגוגל, קופצת לה אותה כתבה מעצבנת ומשמיצה. 

מה עושים? אפשר לפנות לשירות הלקוחות של גוגל, אבל אופס, אין להם כזה: הגולשים בגוגל הם לא לקוחות של גוגל, הם המוצר שלה, והיא לא חייבת להם דבר. אם כך, אולי נפנה לבית המשפט ונבקש שיורה לגוגל להסיר את הכתבה? כאן יש בעיה קטנה: כדי לחייב את גוגל לעשות משהו, נדרשת עילה חוקית, איזושהי זכות שעומדת לנו, ומנגד מקימה חובה כלפי גוגל לפעול בצורה מסוימת. בישראל אין זכות כזאת, אבל במדינות האיחוד האירופי דווקא יש: "הזכות להישכח". זכות זו הוכרה לראשונה בבית הדין של האיחוד האירופי ב-2014, ונכנסה לתקנות ה-2018; התקנות הכלליות בדבר הגנת מידע של האיחוד האירופי (GDPR), קובעות כי לאזרחי האיחוד ישנה זכות לדרוש ממנועי חיפוש, להסיר קישורים הכוללים מידע אישי עליהם, במצבים הם המידע אינו מדויק, לא הולם או לא רלוונטי. 

בישראל כאמור הזכות טרם הוכרה במשפט הישראלי, אך זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה. עם זאת, ציינתי זאת במאמר כדי לציין שמעבר להעלאת טענה לפיה גוגל היא גוף דו מהותי, יתכן ובמצבים מסוימים, ניתן לעשות שימוש בעילה חוקית קיימת כדי לתבוע את גוגל. חקיקה שכזאת היא למשל חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000. חוק זה חל גם על גופים פרטיים, בתנאי שהם משמשים לשימוש הציבור. לפי האמור בחוק מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי, אינו רשאי להפלות אדם בעת הספקת השירות הזה. לכן, אם גוגל למשל מסרבת לאפשר לאדם כזה או אחר גישה לשירותים שלה, לחנות האפליקציות שלה וכדומה, חזקה עליה שהיא מבצעת אפליה, אלא אם היא תוכל לנמק מדוע היא עושה כן באמצעות שימוש בנימוקים מן העניין. 

דרך המלך
אם כן, תביעה נגד גוגל היא אפשרית, בין אם תוך שימוש בטענה שמדובר בגוף דו מהותי, ובין אם בשימוש עילה חוקית קיימת המתאימה לעניין. עם זאת, כפי שיודע כל אדם שניהל תביעה בחייו, הגשת תביעה היא תמיד האפשרות אליה מגיעים רק בלית ברירה. תביעה נגד גוגל כמובן, אינה יוצאת מן הכלל בהיבט הזה: ראשית, מדובר בחברה זרה, הפועלת בעצם בכל העולם; עקרונית, ניתן לקנות סמכות לדון בתביעה נגד גוגל במשפט הישראלי (ראו למשל תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018), אולם גם אם נגיע למצב בו נטען את טענותינו, לא יהיה מדובר בפיקניק.

כאמור, גוגל אינה זמינה "ללקוחות" שלה, ואם יש לכם מה לטעון בפני גוגל מאוד קשה להשיג אותה: החברה מקשה על יצירת קשר עמה, אינה מפרסמת טלפון, כתובת וכדומה. חברת גוגל ישראל לעניין זה, טוענת כי היא אינה הכתובת המתאימה לדיון בבקשות המגיעות מגולשים, מפתחים וכדומה. אז איך בכל זאת משיגים את גוגל? כאן המקום להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני אינטרנט, שיש לו ניסיון בהתנהלות מול גופים מסוג זה. משרדנו מנוסה בהתנהלות מול גוגל, ויודע להגיע לאנשים הנכונים בערוצים המתאימים, וזאת למציאת פתרון יעיל ונכון. 

אלי שמעוני, משרד עורכי דין, עוסק בתביעות כנגד ענקיות האינטרנט, פייסבוק, גוגל, אפל, אמזון ואחרים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.

במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

שתפו את המאמר

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.
CAPTCHA
This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.
Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.

מי אנחנו

משרד עו"ד אלי שמעוני מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ובתחום הקניין הרוחני. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי של עסקאות וחוזים. בנוסף משרדנו עוסק במתן ייעוץ וניהול תיקי קניין רוחני כגון: רישום סימני מסחר, רישום פטנטים, הגנה על זכויות יוצרים ומדגמים, ליווי עסקים בעלי זכויות קניין רוחני וייצוגם המשפטי.

צור קשר