שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

מאת: עו"ד אלי שמעוני

מן המפורסמות היא שמדינת ישראל לוקה במה שניתן לכנות "משפטיות יתר": בערך 850,000 תיקים מגיעים לפתחה של מערכת המשפט מדי שנה, הכי הרבה בעולם. כמו כן, למעלה מ-300,000 תיקים פליליים נפתחים בשנה על ידי משטרת ישראל, שיעור גבוה מאוד ביחס לגודל האוכלוסייה. בנוסף, לפי דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2020, מדינת ישראל היא בין חמשת המדינות בהן שיעור העצורים למאה אלף איש הוא הגבוה במדינות ה-OECD.

לא מפתיע אם כן, כי גם כאשר הוחלט על ידי רשויות התביעה שלא להגיש כתב אישום נגד חשוד ולסגור את התיק נגדו, לא אחת עולות הסתייגויות כנגד העילה שבה נסגר תיק החקירה. חשוב לדעת שניתן לבצע שינוי לעילת הסגירה של תיק חקירת המשטרה, אולם בטרם נסביר כיצד עושים זאת, חשוב שנבין על מה אנחנו מדברים: מה המשמעות של עילות הסגירה השונות, וכיצד הן משפיעות על חיינו.

כיצד ניתן לבצע שינוי לעילת הסגירה של תיק פלילי?

משטרת ישראל היא הגוף האמון על מרבית ההיבטים של אכיפת החוק במדינת ישראל. באופן עקרוני, כאשר המשטרה סבורה שנעשתה עבירה פלילית, עליה לפתוח בחקירה פלילית לצורך איסוף ראיות התומכות או מפריכות סברה זו. לאחר שהמשטרה אוספת ראיות על ידי פעולות שונות כגון איסוף עדויות, חקירות חשודים, תיעוד ממצאים, חיפושים בזירות רלוונטיות וכדומה, היא מעבירה את כל הראיות הללו לרשות התביעה המתאימה, קרי לידי הפרקליטות או לידי התביעות המשטרתיות (הערת אגב: הפרקליטות והתביעות מחלקות את גבולות הגזרה ביניהן לפי חומרת העבירות החשודות. באופן עקרוני ומלבד כמה חריגים, הפרקליטות מטפלת בעבירות שעונש המאסר המרבי בגינן הינו למעלה מ-3 שנות מאסר, ואילו התביעות המשטרתיות בכל אלו שמתחת ל-3 שנות מאסר. הרוב המכריע של התיקים שנפתחים בישראל מטופל בתביעות).

רף ראייתי מחמיר.

כאשר תיק מגיע לתביעות או לפרקליטות, עורך הדין המטפל בתיק עובר על הראיות הקיימות בו, ומחליט על אופן הטיפול בתיק; בעיקרון, יש שתי אפשרויות להמשך: הגשת כתב אישום כנגד חשוד או חשודים על בסיס הראיות שנאספו בתיק, או לחילופין, סגירת התיק נגד החשוד או החשודים. סגירת שכזו נעשית לפי אחת משלוש עילות הסגירה האפשריות: חוסר ראיות להעמדה לדין, חוסר עניין לציבור בהעמדה לדין, או חוסר אשמה (קיימת עילה נוספת של הסדר מותנה, אך נתעלם ממנה לצורך העניין).

כעת, נבחין בין עילות הסגירה השונות: המשמעות של עילת ״חוסר ראיות״, היא שיתכן והחשוד עבר את העבירה בה הוא נחשד, אולם הראיות בתיק אינן מספיקות להגשת כתב אישום, לפי הרף שהפרקליטות קבעה לשם הגשת כתב אישום: סיכוי סביר להרשעה בבית משפט, תוך שקילת שיקולי צדק והוגנות. דברים כאלה הם עניין שבשגרה מבחינת הפרקליטות; למשל, בשנת 2020 סגרה הפרקליטות את מרבית התיקים שנפתחו בעבירות מין עקב חוסר ראיות. תיקים כאלו נסגרים בשיעורים גבוהים כל כך, משום שלרוב מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר פעמים רבות אין מה שיכריע את הכף ראייתית כנגד החשוד, והתיק פשוט נסגר.

עילה נוספת היא כאמור היא ״חוסר עניין לציבור בהעמדה לדין״. למרות השם המעט מטעה, אין הכוונה היא שמדובר בתיק ״משעמם״; המשמעות של סגירת התיק בעילה זו, היא שאנחנו כחברה נעדיף שלא להגיש כתב אישום כנגד החשוד, למרות שיש ראיות להעמדה לדין, היות ומדובר במעשים ברף נמוך של העבירה, או שיש שיקולים חיצוניים חשובים כמו שמירה על ערך המשפחה וכדומה. העילה השלישית היא חוסר אשמה: המשמעות היא שלא רק שאין ראיות להעמיד את החשוד לדין, אלא שהמשטרה סבורה שהחשוד לא עבר כלל את העבירה בה הוא נחשד.

עכשיו, כאן דברים הופכים למורכבים; נניח שנפתח נגדכם תיק במשטרה: אם התיק נסגר בעילה של חוסר אשמה, אז התיק ייסגר לגמרי ולא יופיעו לגביו כל זכר במרשם הפלילי שלכם. לעומת זאת, אם התיק נגדכם ייסגר בעילה של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור, אז התיק נגדכם יופיע בכל פעם שמישהו יבדוק אודות המרשם הפלילי שלכם, תוך שהוא רואה את עילת הסגירה של התיק. כלומר, לעילת הסגירה יש משמעות מזיקה מאוד בהקשר של הרישום הפלילי. בעבר, הפרקליטות הייתה מאוד מחמירה בדרישה הראייתית שלה לגבי העילה של ״חוסר אשמה״, והרף הראייתי שנקבע אליה היה דומה לזה הנדרש לצורך הרשעה פלילית, קרי מעבר לספק סביר. עם זאת, בשנים האחרונות, בבג"צ 6213/14 יעקב ארגמן נ' מדינת ישראל, הפכו את החזקה, ונקבע כי:

״חזקת החפות מחייבת לקבוע כי תיק חקירה ייסגר בעילה של היעדר אשמה, אלא אם כן שוכנעו רשויות התביעה כי קיים ספק ממשי לגבי חפותו של אדם״.

עם זאת, הרף הקיים עודנו די גבוה, ומומחים רבים סבורים כי יותר מדי תיקים נסגרים בעילה של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור לעומת חוסר אשמה. בנוסף, הפרקליטות והתביעות אינן מחויבות לפרט מדוע התיק נסגר בעילה כזאת או אחרת ואף במכתב היידוע לחשוד על סגירת התיק, לא מצוינת עילת הסגירה (על החשוד להגיע בעצמו לתחנת משטרה ולברר את עילת הסגירה, למעט בעבירות מסוימות, שם כן ישנה חובה על הפרקליטות לציין את עילת הסגירה).

חשוב לומר: באופן עקרוני, אסור לאף מעסיק לבקש ממכם להציג מרשם פלילי (מלבד במקומות מסוימים בהם עובדים למשל עם ילדים או חסרי ישע ואז המעסיק זכאי לבקש מהעובד מרשם פלילי כדי לוודא שלא מדובר בעבריין מין). עם זאת, המידע הזה גלוי בפני כל מיני גופים בשירות המדינה, כגון משטרה, שב״ס, פרקליטות, ועדת שחרורים ועוד, ויש לו השפעה פוטנציאלית במקרים רבים. מעבר לכך, פעמים רבות מדובר גם בעניין עקרוני: אתם מאמינים שאתם חפים מפשע; למה שתסתובבו עם התיק הזה כל כך הרבה שנים, ולא תקבלו את הצדק שמגיע לכם? (הרישומים אודות התיקים נמחקים לאחר תקופת התיישנות המשתנה לפי פרמטרים של חומרת העבירה, גיל החשוד וכדומה).

שינוי עילת הסגירה של תיק חקירה.

אז איך בכל זאת נוכל לשנות את עילת הסגירה? לפי סעיף 62 (ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, החשוד רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה. החוק לא מונה מגבלת זמן להגשת הבקשה הזאת, ולמעשה ניתן לעשות זאת גם שנים לאחר סגירת התיק. עם זאת, במידה והתובע סירב לבקשה לשינוי עילת הסגירה, מדובר בהחלטה מנהלית, ועליה ניתן להגיש ערר בתוך 60 ימים ממועד מתן ההחלטה.

הבקשה לשינוי עילת הסגירה תנומק בטעמים אותם היינו מכנים בלימודי משפטיים ״פורמליסטיים״, כלומר, רק נימוקים מן העניין: לא מספיק שתסבירו לפרקליט המטפל כיצד הרישום הפלילי משפיע על חייכם עד היום וכל מיני סיבות חיצוניות נוספות, אלא יש לעבור על הראיות הקיימות בתיק, ולראות האם ההחלטה של הפרקליט המטפל בתיק אכן הייתה סבירה או שלאו. משום כך, בקשה לשינוי עילת הסגירה צריכה להיות מוגשת על ידי עורך דין מנוסה, אשר בקיא בבחינת ראיות והערכת משקלן הראוי, שיודע לזהות מתי הפרקליט שטיפל בתיק לא שקל את הראיות בצורה סבירה. עם זאת, הורדת הסף הראייתי לטובת העילה של חוסר אשמה וחזקת החפות, משרתת חשודים ועורכי דינם בבקשות לשינוי עילת הסגירה של תיקים, וכיום אחוזי ההצלחה של בקשות אלו גבוהים יותר מבעבר.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, שינוי עילת סגירת תיק חקירה, מחיקת רישום פלילי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

img

עו"ד אלי שמעוני

עו"ד אלי שמעוני בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) ומביא ידע משפטי עשיר בתחומי התמחותו. בנוסף, עו"ד שמעוני בוגר קשת רחבה של הסמכות מקצועיות בתחומי המשפט האזרחי, הבנקאות, הציות, הקניין הרוחני, הממשל התאגידי ועוד… תחומי העיסוק העיקריים של עו"ד שמעוני: ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, גישור ובוררות, קניין רוחני, חברות, תביעות ייצוגיות, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות כספיות, מטבעות קריפטוגרפיים, בנקאות, ציות והשקעות.

    לייעוץ וקביעת פגישה השאירו פרטים ונחזור בהקדם: