דיני משפחה בישראל

מהם דיני המשפחה בישראל
ענף דיני משפחה עוסק בכל הנושאים הקשורים לחיי המשפחה והמעמד האישי, כגון נישואים וגירושים, הורות, תשלומי מזונות, אימוץ, וכיו"ב. פעמים רבות, נסיבות החיים מובילות לצורך בייצוג משפטי בישראל למי שאינו חי בישראל, אם בשל דיני אישות, אם ירושות ועוד. הצורך בעורך דין ישראלי הבקיא בדין הישראלי הוא חיוני בתחום דיני המשפחות הואיל ובישראל תחום זה נבדל מענפי משפט אחרים בארץ בשני היבטים:

האחד - מבחינת ערכאת השיפוט המוסמכת לדון בדיני משפחה, מאחר ובישראל ישנן מערכות שיפוט מקבילות, הן של בתי דין דתיים והן של בתי משפט אזרחיים. התביעות בענייני דיני משפחה בישראל מתבררות בפני בית משפט האזרחי לענייני משפחה, או בפני מערכת בתי הדין הדתיים הקיימת בארץ. 
לבית הדין הרבני, למשל, ישנה סמכות מקבילה לדון בתחום דיני משפחה של יהודים, לרבות בענייני גירושין, וכן סמכות ייחודית ובלעדית לדון בעניין הגט עצמו. יחד עם זאת, כאשר מדובר בגירושים של בני זוג מעורבים, אשר רק אחד מהם הינו יהודי, אזי בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במקרה כזה, כי אם בית המשפט לענייני משפחה בלבד. כך גם נקבע במסגרת בג"צ 9476/96 סרגובי נ' בית הדין הרבני האזורי בי-ם ואח'. 

והשני - מבחינת מקורות הדין המהותי, הואיל ודיני המשפחה בישראל נובעים הן מהדין האזרחי והן מהדין הדתי, סוג הדין וערכאת השיפוט הדתיים נקבעים בהתאם להשתייכות הדתית של הצדדים.
לגבי ירושה ניתן להחיל את הדין האזרחי, ובמקרה כזה ההליכים יתנהלו בפני רשם הירושות ובתי המשפט האזרחיים, או את הדין הדתי, בהסכמת הצדדים, ובמקרה כזה ההליכים יתנהלו בפני בית הדין הדתי. 
בין הסוגיות הנפוצות בדיני משפחה, ניתן לציין טיפול בתיקי גירושין, לרבות מזוות וקביעת משמורת לקטינים, עריכת הסכמי גירושין, הסכמי ממון, הסכמי שלום בית, עריכת צוואות, וטיפול בתיקי ליטיגציה בבתי משפט ובתי הדין הרבניים. לשם כך יש צורך בעורך דין המתמחה בתחום ובקיא בדין הישראלי שיוכל לנהל את ענייניו של הלקוח בין אם הוא חי בישראל ועל אחת כמה וכמה אם לאו.

תביעות בסמכות בית המשפט לענייני משפחה
בהתאם לסעיפים 1 ו-3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון, בין היתר, בתובענות במעמד אישי, תביעות בין בני משפחה שעילתן "סכסוך בתוך המשפחה", תביעות למזונות, מדור, אבהות, אמהות, החזרת קטינים חטופים, זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ, קביעת גיל, אימוץ, מניעת אלימות במשפחה, ועוד. כל אלה הם חלק מהחיים ומצריכים ייעוץ וייצוג משפטי, גם אם אחד מהצדדים, או שניהם, אינם חיים בישראל אך אם אזרחים ישראלים
מערכת בתי הדין הדתיים בישראל 
במדינת ישראל קיים בית דין דתי נפרד לכל עדה דתית המוכרת על ידי המדינה: יהדות – בית הדין הרבני, אסלאם – בית הדין השרעי, נצרות – בית הדין הנוצרי, והדת הדרוזית – בית הדין הדרוזי.  בתי הדין הללו מוסמכים לדון בענייני המשפחה בהתאם להלכות הדת שלהם. 

מאפייני התביעות בדיני משפחה
תחום דיני המשפחה הינו מורכב ביותר הואיל והוא לרוב כרוך ביחסים מורכבים וטעונים בין הצדדים ואמוציות קשות, אשר לא פעם מתפרצות ברגעי משבר. המדובר בתחום בו הרגשות לא פעם גוברים על שיקולים כלכליים, עסקיים, ורציונאליים, דבר המקשה מאד יחסית על ניהול ההליכים בין הצדדים, ואף מפחית את הסיכויים לפתור את הסכסוכים בדרכי פשרה ו/או מחוץ לכתלי בית המשפט. למרבה הצער, סכסוכים בתחום דיני משפחה מדרדרים לעתים גם לתחום הפלילי, וזאת בעקבות גילויי אלימות בין בני המשפחה, מעשי זיוף והונאה, וכיו"ב. 
לפיכך, ועל מנת ליישב סכסוכים בתחום מסובך זה, בין אם בתוך כתלי בית המשפט ובין אם מחוצה להם,  נדרש מעורך הדין בישראל העוסק בדיני משפחה הן ידע משפטי עמוק ומורכב, והן כישורים אישיים מעולים ואינטליגנציה רגשית גבוהה, וזאת על מנת להביא את הצדדים לפתרון המוצלח ביותר עבורם וזאת באופן מכובד ומהיר ככל האפשר. מטבע הדברים, הדבר נדרש שבעתיים כשמדובר בסכסוך בין בני זוג שיש להם ילדים קטינים משותפים, ואשר באחריותם לדאוג להם יחדיו ולאורך זמן.  
 
אלי שמעוני, משרד עורכי דין עוסק בתחום האזרחי/מסחרי לרבות חוזים, קניין רוחני, תאגידים וייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.