קריפטו ומטבעות דיגיטאליים

מאת: עו"ד אלי שמעוני

קריפטו ומטבעות דיגיטאליים מבוזרים הם אמצעי תשלום ("מטבע"?, "נכס"?, "נייר ערך"?) שנוצרו באמצעים טכנולוגיים אשר ערכם לא נקבע לפי ערך סחורה או לפי קביעה של גוף מרכזי אחד, אלא לפי הסכמה בין רשת משתמשים. הדוגמה הידועה ביותר למטבע מבוזר היא ביטקוין. דוגמאות נוספות הן מטבעות את'ריום, ריפל, לייטקוין, דוט, טרון, קרדנו ועוד….

רוב המטבעות המבוזרים מתבססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, אשר מטבע הביטקוין היה יישומה הבולט הראשון.
הביטקוין אינו מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. במקום זאת, הביטקוין מבוסס על מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית. תהליך הנפקת מטבעות חדשים למחזור מכונה "כרייה" באנלוגיה לכריית זהב (נכס). בתהליך זה יש להקדיש כוח חישוב רב בו מונפקים מטבעות חדשים הניתנים לשימוש.

כיצד מתייחסת רשות המיסים למטבעות דיגיטליים?

על פי חוזר מס הכנסה 5/2018 קריפטו ומטבעות דיגיטאליים אינם מוגדרים כ"'מטבע"‏ או "'מטבע ‏חוץ"'‏ (הילך חוקי) בהתאם לחוק בנק ישראל ולעניין פקודת מס הכנסה, על כן חל עליו מס (עליית ערכו של המטבע הדיגיטאלי או ירידת הערך אינה נחשבת שינוי "שער מטבע" שאינו ממוסה).
לכן, רשות המיסים רואה בפעולת רכישה ומכירה של מטבעות וירטואליים, עסקה בנכס, אשר הרווחים מעסקה זו ימוסו במסגרת רווח הון בשיעור של 25%.
אלו העוסקים במסחר במטבעות באופן שוטף, הכנסותיהם יסווגו כהכנסה פירותית (הכנסה מעבודה) ויחולו עליה שיעורי מס שולי (עד 53%) או מס חברות (23%) ומע"מ.
הדיווח לרשות המיסים יתבצע בסוף כל שנת מס על כל העסקאות ורווחיהן (או ההפסדים), כאשר אירוע מס מתרחש בעת ביצוע עסקה, הן במכירתו של מטבע דיגיטאלי למטסע פיאט כלשהוא (שקל, דולר או אחר) והן בביצוע המרה של מטבעות דיגיטאליים (לדוגמא: מכירת ביטקוין לשם רכישת מטבע ריפל או איתריום).

מה נחשב לאירוע מס?

מכירת קריפטו עבור פיאט (כסף "רגיל"), תשלום בקריפטו עבור נכסים/מוצרים או שירותים, המרת מטבע דיגיטאלי אחד במטבע דיגיטאלי אחר, כריית מטבעות וירטואליים, תשלום או קבלת שכר בקריפטו ועוד… כאן המקום להזכיר כי מומלץ להיוועץ עם עורך דין קריפטו בעניין.

הוראות החוק בנושא מטבעות קריפטו ומטבעות דיגיטאליים.

הוראות החוק מתחום המיסוי אך גם מתחום איסור הלבנת הון עודכנו לאחרונה גם כדי לבצע אכיפה יעילה יותר וגם לאפשר גישה לתוצרים של מסחר במטבעות דיגיטאליים דרך המערכת הבנקאית. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 תוקן לאחרונה וכך גם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ד-2014, אשר בתוכם מוזכרים בפירוש מטבעות דיגיטאליים כנכס פיננסי אשר חלים עליהם הוראות חוק אלו.

רשויות המס בישראל ובכל העולם עוקבות אחר זירות המסחר, הבנקים והגופים הפיננסיים ומקבלות דיווחים שונים ומידע על מחזיקי מטבעות וירטואליים. אי דיווח לרשות המיסים על הכנסות ורווחים ממכירות מטבעות וירטואליים הינה עבירה פלילית חמורה.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בתל אביב ובהרצליה, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, בתחום הקריפטו והמטבעות הדיגיטאליים ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

img

עו"ד אלי שמעוני

עו"ד אלי שמעוני בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) ומביא ידע משפטי עשיר בתחומי התמחותו. בנוסף, עו"ד שמעוני בוגר קשת רחבה של הסמכות מקצועיות בתחומי המשפט האזרחי, הבנקאות, הציות, הקניין הרוחני, הממשל התאגידי ועוד… תחומי העיסוק העיקריים של עו"ד שמעוני: ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, גישור ובוררות, קניין רוחני, חברות, תביעות ייצוגיות, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות כספיות, מטבעות קריפטוגרפיים, בנקאות, ציות והשקעות.

    לייעוץ וקביעת פגישה השאירו פרטים ונחזור בהקדם: