לאחר כמה מקרים תקדימיים שבהם ניסיונות להקים סטארט-אפ הסתיימו בהצלחה פיננסית מסחררת אבל נקלעו לקרבות משפטיים עקובים. לכן, ברור שהיום כבר לא מקימים סטארט-אפ ללא ליווי משפטי של עורך דין שמגיע מהתחום הזה, שוחה בכל דקויות ההיבטים המשפטיים והעסקיים ומניח את היסודות הנכונות לכל מיזם כזה.
הפטנט מוגדר בישראל כ-"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית" (סעיף 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967). כלומר, בתמצית, פטנט הינו זכות משפטית להגנה על המצאות שימושיות בתחום הטכנולוגי-תעשייתי. לדוגמא: מכונות, מכשירים, אלגוריתמים, קומפוזיציות של חומר, שיפורים של כל אלו, וכד'.
קניין רוחני" הינו מונח משפטי המבטא זכויות על יצירות ונכסים בלתי מוחשיים, פרי כישוריו הרוחניים, המחשבתיים, והאינטלקטואליים של האדם, כגון: ספרים, סרטים, שירים, שרטוטים אדריכליים, תוכנות מחשב, המצאות טכנולוגיות, וכיו"ב. יודגש כי זכויות הקניין הרוחני מתייחסות ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה, ולא לאובייקט הפיזי שנוצר על פיה. לדוגמא: הזכויות מתייחסות להמצאה הטכנולוגית שהינה פרי המאמץ החשיבתי של הממציא, ולא למכונה אשר יוצרה פיזית בהתאם להמצאה זו.
ראשית, וכשלב מקדים להגשת בקשה לרישום פטנט, יש לוודא, כי אכן הרעיון או האמצאה עומדים בדרישות חוק הפטנטים וניתנים לרישום אצל רשות הפטנטים. על-פי החוק, אמצעה כשירה כרישום כפטנט באם היא מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי, באם היא חדשה, מועילה, וניתנת לשימוש תעשייתי ובאם יש בה התקדמות המצאתית.
ההיסטוריה מתחלקת לשניים: לאלו שהמציאו פטנטים וזכרו לרשום אותם בזמן וכך זכו מהם להון רב, ולאלו שהמציאו פטנטים אך לא טרחו לרשום אותם. חלקם נעלמו מן ההיסטוריה, אחרים נאלצו לשכור עורך דין פטנטים ולנסות ולהוכיח שהפטנט הוא אכן שלהם ובסך הכל נשכח מזכרונם פרט טכני קטן אחד: לרשום את הפטנט אצל רשם הפטנטים.
