דירקטורים בחברות

תפקיד הדירקטורים בחברה
הדירקטורים מכהנים במסגרת דירקטוריון החברה, המכונה גם "מועצת המנהלים", או "הבורד" (The Board), ונמנים על נושאי המשרה הבכירים בחברה. תפקיד הדירקטוריון הינו לקבוע את מדיניות ויעדי החברה והאסטרטגיה להשגתם, וכן לפקח על ניהולה השוטף של החברה ועמידתה ביעדים הללו. זאת אומרת שחברי הדירקטוריון אינם עוסקים בניהולה הישיר של החברה, אלא בהתוויית מדיניות כללית, בפיקוח על המנכ"ל וההנהלה הבכירה של החברה, ועל ההתנהלות הפיננסית של החברה.

הדירקטורים ממונים על ידי בעלי המניות בחברה, במסגרת האסיפה הכללית של החברה. עקרונית, בהתאם לחובת הנאמנות המוטלת עליהם, הדירקטורים אמורים לייצג בראש ובראשונה את כלל האינטרסים של החברה, ורק לאחר מכן את האינטרסים של בעלי המניות שמינו אותם, אף זאת ככל שאין ניגוד אינטרסים ביניהם. אולם, לא פעם קורה ונוצר קונפליקט בין האינטרסים הללו, ואז מתעוררת השאלה לאיזה אינטרסים בפועל דואגים הדירקטורים הללו. 

בחברה פרטית  - הדירקטוריון יכול למנות דירקטור אחד בלבד. 
בחברה ציבורית – הדירקטוריון צריך למנות מספר דירקטורים, כאשר לפחות שניים מהם הינם דירקטורים חיצוניים (דח"צים), אשר אין להם כל זיקה לבעלי השליטה בחברה, והינם בעלי מומחיות מקצועית או פיננסית/חשבונאית. תפקיד הדירקטורים החיצוניים הינו להגן על טובת החברה בכללותה, ולשם כך לייצג גם את בעלי מניות המיעוט שמקרב הציבור, ולהגן עליהם האינטרסים של בעלי השליטה בחברה, המיוצגים למעשה באמצעות הדירקטורים שמונו מטעמם.

יושב ראש הדירקטוריון
יו"ר הדירקטוריון מנהל את ישיבות הדירקטוריון, אותן הוא רשאי לכנס בכל עת. במצב של שוויון בהצבעות הדירקטוריון, יינתן ליו"ר הדירקטוריון קול הצבעה נוסף, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון החברה, וזאת כפי שקובע סעיף 107 לחוק החברות.
בחברה פרטית - אין חובה למנות יו"ר לדירקטוריון, אך במידה ומונה כזה, אין מניעה שהוא ישמש גם כמנכ"ל החברה.  
בחברה ציבורית - יש למנות יו"ר לדירקטוריון, והוא אינו יכול לשמש גם כמנכ"ל החברה, אלא אם התקבל לכך אישור של האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה ברוב קולות של שני שלישים מקולות בעלי המניות שאינם בעלי שליטה בחברה.

סמכויות הדירקטורים בחברה
סמכויות הדירקטוריון מוקנות לו מכח חוק החברות - התשנ"ט-1999, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון החברה. כלומר, הוראות חוק החברות לגבי סמכויות הדירקטורים הינן דיספוזיטיביות ולא קוגנטיות, וניתן להתנות עליהן במסגרת תקנון החברה. על פי החוק, סמכויות הדירקטוריון כוללות, בין היתר, את התפקידים הבאים: תפקידיו של הדירקטוריון כוללים בין השאר: התוויית מדיניות החברה ופיקוח על המנכ"ל וההנהלה הבכירה, קביעת עקרונות למימון החברה, קביעת מדיניות השכר בחברה והנמקתה, החלטות על הנפקת איגרות חוב ונטילת הלוואות, מינוי ופיטורים של מנכ"ל, הקצאת מניות ואופציות למנהלים ולעובדים, החלטה על חלוקת דיווידנד, ומתן חוות דעת לבעלי המניות על הצעות רכש מיוחדות שניתנות לחברה. 
לדירקטוריון ישנה גם סמכות שיורית להפעיל כל סמכות של החברה אשר לא הוקנתה בחוק אות בתקנון החברה לאורגן אחר, וזאת כפי שקובע סעיף 49 לחוק החברות. 

חובות הזהירות והנאמנות של הדירקטורים בחברה
כמו לכל נושא משרה בחברה, גם לדירקטורים יש חובת זהירות וחובת נאמנות כלפי החברה, וזאת כפי שקובעים סעיפים 252 ו-254 לחוק החברות. במסגרת חובת הזהירות, מחוייב הדירקטור שלא להתרשל במילוי תפקידו, ולנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע גרימת נזקים לחברה. 

ע“פ 186/80 יערי נ' מדינת ישראל קבע כי על הדירקטור לנקוט בכל האמצעים שדירקטור סביר היה נוהג בהם בנסיבות הקיימות. כלומר, הסטנדרט לבחינת מעשה רשלני הינו מעשים או מחדלים שהדירקטור הסביר היה עושה או נמנע מלעשותם, בנסיבות דומות.

במסגרת חובת האמון, מחוייב הדירקטור לפעול בתום לב לטובת האינטרסים של החברה, ולא לפעול באופן שעלול לגרום לניגוד אינטרסים בינו לבין החברה או בין בעל המניות שמינה אותו לבין החברה. 

הדירקטור חייב להימנע מלהתחרות עם עסקי החברה ומלצבור יתרון אישי והזדמנויות עסקיות מהידע שניתן לו בגין תפקידו בחברה. כך, לדוגמא, אם הדירקטור עומד לדון בעסקה שבין החברה לעסקיו הפרטיים, חובה עליו להעמיד את החברה בעדיפות גבוהה יותר, ולהימנע מהשתתפות בקבלת החלטה על עסקה זו. ברם, חרף חובה זו, קורה לא פעם שדירקטורים רבים מעדיפים לשמור אמונים לבעל השליטה בחברה אשר מינה אותם לתפקידם, וזאת באופן שעלול להביא לעתים לקבלת החלטות בלתי עניינית שיפגעו בחברה, בבעלי מניות המיעוט, ובנושיה. סוגיית הדירקטורים בחברות הינה נושא מורכב המצריך בקיאות ומיומנות רבה, ועל כן חשוב ומומלץ ביותר להתייעץ ולהיעזר בעו"ד מקצועי ומנוסה בתחום.

אלי שמעוני, משרד עורך דין בהרצליה עוסק בדיני חברות ותאגידים, מיזוג ורכישות ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

שימוש במידע פנים - מהו מידע פנים, ומי מוגדר כמשתמש במידע מסוג זה?
תוכנית אכיפה פנימית - בניית תוכנית אכיפה המותאמת לצרכיה הייחודיים של החברה תצמצם משמעותית את הפגיעה בחברה במקרה של הפרה.
אכיפה מנהלית - על מנת להקל ולפשט חלק מפיקוח ואכיפת החוקים הקשורים לניירות ערך נוצר מנגנון חדש שיש להכיר.
הרצת מניות - מהן הפעולות אשר יוגדרו כפעולת הרצת מניות?
חברה ציבורית - מתי נגדיר חברה כחברה ציבורית ומהם החובות החלים עליה?
דירקטור בלתי תלוי - מהו דירקטור בלתי תלוי ומה הכשירות הנדרשת למינוי דירקטור מסוג זה?
דירקטור חיצוני - דח"צ. מהו תפקידו של דירקטור חיצוני בחברה ציבורית ועל אילו אינטרסים עליו לשמור?
חוק ניירות ערך - מגדיר בתוכו את מעמד הרשות לניירות ערך, תפקידיה וסמכויותיה.
חברה הנסחרת בבורסה - מה מעמדה של חברה הנסחרת בבורסה ומהן החובות החלים על חברה במעמד זה?
דיני ניירות ערך - חוק ניירות ערך מכיל התוכו כללים רבים הקובעים כיצד יש לנהוג בחברה המנפיקה ניירות ערך למשקיעיה.
הסכם מכירת מניות - מה חשוב לכלול בו וכיצד מאשררים הסכם מסוג זה?