בשנת 2011 בעקבות חקיקת החוק לייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, הוקם בישראל מנגנון לאכיפה מנהלית של עבירות בתחום ניירות ערך וייעוץ השקעות. מנגנון זה מאפשר אכיפה של הפרות של החוקים הרלבנטיים לתחומים אלו מבלי להידרש להליך פלילי על כל המורכבות שבו. אחת המטרות של ההליך המנהלי היא להביא לכך שיותר חברות ויחידים יקפידו על יישום מלא ונכון של הוראות החוק המסדירות את תחום ניירות הערך בישראל.
"מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו".
במילים פשוטות, מידע פנים הינו מידע על חברה שניירות הערך שלה נסחרות בבורסה לניירות ערך, אשר יש בו כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך שלה, אולם הוא טרם פורסם ברבים, אלא הוא ידוע למעשה רק לאנשי פנים של החברה. אם היה הנושא ידוע לציבור יש להניח שהמידע היה משנה את ערכם של ניירות הערך לטוב או לרע ולכן מהווה יתרון משמעותי שאסור יתקיים כיון שהוא נושא רווחים שהושגו שלא כדין.
הדירקטורים מכהנים במסגרת דירקטוריון החברה, המכונה גם "מועצת המנהלים", או "הבורד" (The Board), ונמנים על נושאי המשרה הבכירים בחברה. תפקיד הדירקטוריון הינו לקבוע את מדיניות ויעדי החברה והאסטרטגיה להשגתם, וכן לפקח על ניהולה השוטף של החברה ועמידתה ביעדים הללו. זאת אומרת שחברי הדירקטוריון אינם עוסקים בניהולה הישיר של החברה, אלא בהתוויית מדיניות כללית, בפיקוח על המנכ"ל וההנהלה הבכירה של החברה, ועל ההתנהלות הפיננסית של החברה.
כאשר לחברה קמה עילת תביעה ראויה, לרוב לא תהסס היא למצות את זכויותיה ואכן תגיש לבית המשפט הרלוונטי תביעה לשם קבלת הסעד אותו היא סבורה שהיא זכאית לקבל, כגון פיצוי כספי, צו מניעה, צו עשה ועוד.
עם זאת, לעתים החברה, או יותר נכון נושאי המשרה בחברה אשר מוסמכים לקבל בשמה החלטות, בוחרים שלא למצות את זכויות החברה ולא להגיש תביעה. לרוב, יהיה זה במקרים בהם ישנו ניגוד אינטרסים בין טובת החברה וטובת נושאי המשרה בה, כמו למשל במקרה של רשלנות מצד נושא משרה, אשר הסב נזק לחברה.
חוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע כי בארץ קיימות שתי דרכים בלבד להנחלת ירושה: על פי צוואה או על פי הדין.
כלומר, כאשר אדם כלשהו נפטר, יש לבדוק תחילה האם הוא הותיר אחריו צוואה. במידה והתשובה לכך חיובית, והצוואה נמצאה כשרה כדין – יש לחלק את הירושה בהתאם להוראות הצוואה. אולם, במידה והנפטר לא הותיר אחריו צוואה, או במידה והוא הותיר צוואה אך היא לא נמצאה כשרה כדין – יש לפעול בהתאם להוראות הדין, וליתר דיוק, בהתאם להוראות פרק ב' של חוק הירושה.
עולם העסקים הוא עולם דינאמי שמצריך שילוב של נושאים רבים אם ברמת המוצר או השירות, האסטרטגיה, הכספים, העיצוב והמיתוג. עם זאת, עסק אינו פועל רק בשוק תחרותי, הוא כפוף לחוק ולרגולציות. ייעוץ וליווי של עורך דין לעסקים, המתמחה במשפט אזרחי ומסחרי הוא קריטי כבר משלב הרעיון הבסיסי. ופעמים רבות הוא צורך חיוני אשר קובע הלכה למעשה את יכולתו של עסק לפעול נכון ואף לשרוד בשוק תחרותי. העולם העסקי הוא רצוף סיכונים ובעלי עסקים רבים מבינים את הצורך בעורך דין הבקיא בתחום החל מהשלב ההתחלתי ובצורה רציפה ולא רק בעת משברים.
היתרון המרכזי לניהול עסק באמצעות חברה, הינו עקרון "האישיות המשפטית הנפרדת", אשר יוצר הפרדה משפטית בין החברה לבעלי מניותיה, ובכך, בין היתר, מעניק הגנה לבעלי המניות מפני כל הקשור להתחייבויותיה וחובותיה של החברה כשלעצמה (בכפוף לתנאי החוק). אולם, על מנת שבעלי המניות בחברה אכן יוכלו להנות מהגנה זו, וכן מיתר היתרונות הנובעים מהקמת החברה, אין די בייסוד החברה בלבד, אלא יש צורך לרשמה כדין ברשם החברות, ובכך יעסוק מאמר זה להלן.
