אחד הכללים הבסיסיים ביותר בדיני החוזים הינו "חוזים יש לקיים". זהו כלל אשר מקובל לא רק בשיטת החוזים של ארצנו, כי אם גם בשיטות חוזים רבות אחרות. ברם, למרבה הצער, התופעה של הפרת חוזים איננה בגדר תופעה נדירה, וכמובן שגם המחוקק היה מודע לכך, ועל כן הוא קבע שורה של הוראות הקובעות כיצד יש לנהוג במקרה של הפרת החוזה, ומהם הסעדים המגיעים לצד שנפגע עקב כך. החוק העיקרי אשר מסדיר את סוגיית הפרות החוזה בארץ הינו חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, המכונה גם "חוק התרופות".
"חברה ציבורית" מוגדרת במסגרת סעיף 1 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, כך: "חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור;". במילים פשוטות, חברה ציבורית היא בדרך כלל חברה שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך.
"הרצת מניות" הינה דרך בלתי חוקית להשפיע על מחירי המניות הנסחרות בבורסה לני"ע, אשר גורמת למשקיעים בני"ע לקבל החלטות שגויות, המביאות להפסדים כספיים. הדבר נעשה במיוחד לגבי מניות בעלות נפח מסחר נמוך. במילים פשוטות, הרצת מניה הינה כל פעולה אשר מאיצה במרמה את מחיר המניה כלפי מעלה.
חוק הירושה, תשכ"ה-1965, קובע כי קיימות שתי שיטות לפיהן ניתן להוריש ירושה בארץ: על פי צוואה או על פי הדין.
כלומר, ברירת המחדל – הינה ירושה על פי הדין, אלא אם כן הנפטר הותיר אחריו צוואה, שאז יש לבחון האם הינה כשרה על פי הדין: במידה והתשובה לכך חיובית - אזי יש לפעול בהתאם להוראותיה, ובמידה והתשובה לכך שלילית – אזי יש לפעול בהתאם להוראות הדין (וליתר דיוק, הוראות פרק ב' לחוק הירושה).
עורך דין ירושות הוא עורך דין העוסק בכל מה שקשור לירושה שהותיר אחריו אדם שנפטר, תחום זה הוא רחב הרבה יותר מצוואות בלבד ולא רק מפני שלא תמיד קיימת צוואה. הקושי העיקרי המתעורר בתחום זה הוא שהעד העיקרי, זאת אומרת המצווה, כבר אינו בחיים ולמעשה יש כאן עילה לפרשנות ופעמים רבות היא מובאת לפתחו של בית המשפט. ירושה על פי חוק הירושה התשכ"ה-1965, מוגדרת כהעברת רכושו, כל נכסיו, של הנפטר ליורשיו. הירושה יכולה להיעשות או על פי דין או על פי צוואה. אדם שנפטר ולא הותיר אחריו צוואה, יקבעו יורשיו על פי חוק הירושה. תחום דיני הירושה בישראל נמצא בתחום האזרחי, אם כי ישנה אפשרות לדון בנושא גם בבית דין רבני. נושא הירושה אמנם מוסדר בחוק, אך עם זאת הוא מכיל נושאים רבים ודרושה בקיאות רבה בחוק כדי להתמצא בנושא על כל נדבכיו.
דיני חוזים הוא אחד מהתחומים הבסיסיים בפרקטיקה משפטית והוא מקיף כמעט את כל תחומי החיים. רכישת ושכירת דירה, רכישת שירותים שונים, חוזי עבודה, הסכמי ממון, הסכמי גירושין חוזים עסקיים ועוד. פעמים רבות נדמה כי בעת ניסוח וחתימה על חוזים, בעיקר חוזים שכיחים דוגמת חוזה עבודה או חוזה שכירות, אין צורך להיוועץ בעורך דין וניתן להסתדר לבד. בפועל פעמים רבות אנשים חותמים על חוזים כאשר הם אינם מבינים לעומק את כלל התחייבויות שהם לקחו על עצמם ואת ההשלכות האפשריות של חתימתם על החוזה.
אכיפה מנהלית היא סמכות ענישה מעין שיפוטית המוקנת לרשויות שונות. בכל הקשור לניירות ערך סמכות זו קיימת לרשות ניירות ערך והיא מוסדרת בחוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011. סמכות זו מאפשרת לרשות לניירות ערך, כאשר היא חושדת שהתבצעה או מתבצעת הפרה של אחד מהחוקים הבאים – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 – לבחור האם להגיש כתב אישום פלילי, להטיל עיצום כספי או לפנות להליכים של בירור ואכיפה מנהלית. הצורך באכיפה מנהלית נבע ממורכבותם והתמשכותם של ההליכים הפליליים ונועד לאפשר דרך נוספת, מהירה ופשוטה יותר, להטיל סנקציות על מי שמפר את אחד מהחוקים האמורים. ההליכים מתקיימים בפני מותב של שלושה חברים הממונים מתוך ועדת האכיפה המנהלית ברשות ניירות ערך.
