תביעה נגזרת

כאשר לחברה קמה עילת תביעה ראויה, לרוב לא תהסס היא למצות את זכויותיה ואכן תגיש לבית המשפט הרלוונטי תביעה לשם קבלת הסעד אותו היא סבורה שהיא זכאית לקבל, כגון פיצוי כספי, צו מניעה, צו עשה ועוד. 
עם זאת, לעתים החברה, או יותר נכון נושאי המשרה בחברה אשר מוסמכים לקבל בשמה החלטות, בוחרים שלא למצות את זכויות החברה ולא להגיש תביעה. לרוב, יהיה זה במקרים בהם ישנו ניגוד אינטרסים בין טובת החברה וטובת נושאי המשרה בה, כמו למשל במקרה של רשלנות מצד נושא משרה, אשר הסב נזק לחברה.
ברור לכל, כי בחירתם של מקבלי ההחלטות בחברה להעדיף את טובתם האישית על פני טובת החברה פסולה, אינה ראויה ומעבר לכך, פוגעת בחברה ובבעלי המניות בה, שאינם נמנים על נושאי החברה ומקבלי ההחלטות.
בהתאם לכך, הוקם בדין מנגנון המאפשר לבעל מניות בחברה, ולעתים גם לגורמים רלוונטיים אחרים (ועל כך יורחב בהמשך), להיכנס לנעלי החברה ולהגיש בשמה תביעה, אשר מוגדרת כתביעה נגזרת.

חוק החברות
החוק המעניק את הזכות לבעל מניות להגיש תביעה נגזרת הוא חוק החברות, התשנ"ט-1999 (במסגרת סעיפים 194-206 לחוק) וזאת, בהתבסס על הדין האנגלי, במקרים של מנהלי חברה שמעשיהם מהווים חריגה מסמכות, תרמית, עושק המיעוט וכיוצא באלה, המוכרים גם כבעיית הנציג.    
עם זאת, חשוב להבין, כי הזכות להגיש תביעה נגזרת אינה בלתי מוגבלת ועל פי החוק, בעל מניות המעוניין להגיש תביעה נגזרת מחויב לקבל את אישור בית המשפט לכך, כאשר בית המשפט יכריע אם לאשר את הבקשה רק באם התביעה עומדת במספר תנאים. ובלשון החוק (סעיף 198 לחוק החברות, תשנ"ט-1999): "תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב". דרישת תום הלב המוזכרת בסעיף נועדה למנוע הישנות מקרים של הטרדת חברות על-ידי גורמים אינטרסנטיים שטובת אותן החברות כלל אינה עומדת לנגד עיניהם וכי פועלים הם ממניעים פסולים.

צדדים שלישיים
כפי שצוין קודם לכן, הזכות להגיש תביעה נגזרת אינה מוגבלת אך ורק לא רק לבעלי מניות בחברה ועם הזמן הרחיבה הפסיקה את שערי בתי המשפט ואפשרה ביותר ויותר מקרים של ניגוד עניינים לרואים עצמם נפגעים מאותם ניגודי עניינים להגיש תביעות נגזרות.
כך למשל, רק לאחרונה, ביום 11.06.2015 דחה כב' השופט כבוב מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשות לדחייה על הסף של מספר בקשות לאישור תביעה נגזרת שהוגשו על-ידי מבוטחים של קופות החולים נגד חברות הביטוח ואשר נידונו במאוחד.
בפסיקה זו, תנ"ג 9167-02-14 ו-46222-03-14, הבהיר כב' השופט כבוב, כי לא רק במקרה של חברות, כי אם גם במקרה של אגודות עות'מניות (כפי שמאוגדות קופות החולים בישראל), זכותו של הרואה עצמו נפגע מניגוד עניינים של נושאי המשרה להיכנס בנעלי התאגיד ולהגיש תביעה נגזרת. מקרה זה הינו נדיר, שכן לא רק שאין מדובר כלל בחברות, אלא שמגישי הבקשות לאישור התביעות הנגזרות אינם בעלי מניות, כי אם חברי קופות החולים, אשר טענו, כי בחירת נושאי המשרה בשם קופות החולים שלא לתבוע חברות ביטוח, מסבה להם נזק כספי, גם אם עקיף. דחיית הבקשות לסילוק הבקשות לאישור התביעות הנגזרות של חברי קופות החולים, גם אם יידחו לבסוף לגופו של עניין, מהווה צעד משמעותי לעבר צמצום בעיית היציג וניגוד העניינים שנלווה לה.   

אלי שמעוני, משרד עורך דין בהרצליה עוסק בדיני חברות ותאגידים, מיזוג ורכישות ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

דירקטורים בחברות - לדירקטורים בחברה קיימת חבות כלפי החברה בכמה מישורים.
תוכנית אכיפה פנימית - בניית תוכנית אכיפה המותאמת לצרכיה הייחודיים של החברה תצמצם משמעותית את הפגיעה בחברה במקרה של הפרה.
הרצת מניות - מהן הפעולות אשר יוגדרו כפעולת הרצת מניות?
חברה ציבורית - מתי נגדיר חברה כחברה ציבורית ומהם החובות החלים עליה?
דירקטור בלתי תלוי - מהו דירקטור בלתי תלוי ומה הכשירות הנדרשת למינוי דירקטור מסוג זה?
דירקטור חיצוני - דח"צ. מהו תפקידו של דירקטור חיצוני בחברה ציבורית ועל אילו אינטרסים עליו לשמור?
חוק ניירות ערך - מגדיר בתוכו את מעמד הרשות לניירות ערך, תפקידיה וסמכויותיה.
חברה הנסחרת בבורסה - מה מעמדה של חברה הנסחרת בבורסה ומהן החובות החלים על חברה במעמד זה?
דיני ניירות ערך - חוק ניירות ערך מכיל התוכו כללים רבים הקובעים כיצד יש לנהוג בחברה המנפיקה ניירות ערך למשקיעיה.
הסכם מכירת מניות - מה חשוב לכלול בו וכיצד מאשררים הסכם מסוג זה?