עילות לביטול חוזה

מאת: עו"ד אלי שמעוני

העיקרון המנחה בדיני חוזים במערכת המשפט הישראלית הינו כי "חוזים יש לקיים". עיקרון זה עוסק בחשיבות כיבוד החוזים ואכיפתם, באופן לפיו ההמנעות מכיבוד החוזה באמצעות ביטולו הינה החריג ולא הכלל. כך קובע גם בית המשפט העליון: חוזה יש לקיים, ולא רק לשלם פיצוי בגין הפרתו, כי בכך מעודדים בני אדם לקיים הבטחותיהם. קיום הבטחות עומד ביסוד חיינו, כחברה וכעם (ד"נ 20/82 אדרס נ' הרלו אנד ג'ונס).
יחד עם זאת, החוק והפסיקה בישראל מכירים בכך כי לעיתים ביטול החוזה הינו בלתי נמנע. בהתאם לכך, קובע החוק שתי סיבות עיקריות המקיימות עילות לביטול חוזה: ביטול חוזה עקב פגם בכריתתו – אשר מתייחס לליקוי שאירע לפני חתימת ההסכם ובעת המו"מ ליצירתו, וביטול חוזה עקב הפרתו – אשר מתייחס לליקוי שאירע לאחר חתימת ההסכם.

ביטול חוזה עקב פגם בכריתתו.

פרק ב' של חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, עוסק בשורה של פגמים שנפלו בעת כריתת ההסכם. פרק זה עוסק במצבים בהם לכאורה נראה כי נכרת חוזה תקף, מרצונם החופשי של הצדדים ומתוך הבנה מלאה של מהותו. ברם, בפועל, המדובר בחוזה אשר כבר במהלך המו"מ לכריתתו נפלו בו פגמים שונים, אשר פוגעים ברצון חופשי ובהבנה של אחד או יותר מהצדדים להסכם, ועל כן מצדיקים את ביטולו.

פגמים אלו הינם הם: 
1. טעות – התקשרות בהסכם עקב טעות אשר לו הצד שטעה היה יודע עליה, הוא לא היה חותם על ההסכם. כלומר, אין המדובר בכל טעות שהיא, אלא בטעות יסודית, שאלמלא קיומה, הצד שטעה לא היה מתקשר בהסכם (דנ"א 2568/97 זהבה כנען נ' ממשלת ארצות-הברית).
2. הטעיה – התקשרות בהסכם עקב טעות שהינה תוצאת הטעיה שנעשתה על ידי הצד השני להסכם, לרבות בדבר אי-גילוי עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות, היה על הצד השני לגלותן. "טעות" לגבי עילת הטעות ועילת ההטעיה, חלה הן לגבי עובדה והן לגבי החוק, להוציא טעות בכדאיות העסקה. טעות סופר וכד' איננה נחשבת לטעות שמתירה את ביטול ההסכם, כי אם את תיקונו בלבד.
3. כפיה –  התקשרות בהסכם עקב כפיה שכפה עליו הצד השני, בכוח או באיום. אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין עילה זו.
4. עושק –  התקשרות בהסכם עקב ניצול שניצל הצד השני את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית, או חוסר נסיונו, וכאשר תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.

במידה וההסכם ניתן להפרדה לחלקים, ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו – ניתן לבטל את אותו חלק בלבד. יחד עם זאת, אם הצד שרשאי לבטל את ההסכם לא היה מתקשר בו בכלל אלמלא העילה, אזי באפשרותו לבטל גם את כולו. בכל מקרה, משבוטל ההסכם, חייב כל צד להשיב לצד השני את מה שקיבל על פי החוזה, ואם הדבר בלתי אפשרי/סביר – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל. כל זאת מבלי לגרוע מזכות הצד שביטל לתבוע גם סעדים אחרים.

ביטול ההסכם עקב הפרתו.

סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, קובע כי במקרה של הפרה יסודית של הסכם, הצד הנפגע זכאי לבטל את ההסכם, ואילו במקרה של הפרה לא יסודית – הוא זכאי לבטלו לאחר שנתן למפר ארכה סבירה לתקן את ההפרה, והמפר לא עשה כן. גם כאשר מדובר בהפרה, ניתן לבטל את ההסכם באופן חלקי או מלא, ועל הצדדים להשיב זה לזה את מה שקיבלו מהם על פי ההסכם, והכל בכפוף לאמור בסעיפים 8 ו-9 לחוק התרופות.
ביטול הסכם וקביעת העילות לביטול החוזה, הינם נושא מורכב ועתיר השלכות, ועל כן מומלץ מאד להיעזר לשם כך בעו"ד שהינו בקי ומנוסה בנושא זה.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

img

עו"ד אלי שמעוני

עו"ד אלי שמעוני בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) ומביא ידע משפטי עשיר בתחומי התמחותו. בנוסף, עו"ד שמעוני בוגר קשת רחבה של הסמכות מקצועיות בתחומי המשפט האזרחי, הבנקאות, הציות, הקניין הרוחני, הממשל התאגידי ועוד… תחומי העיסוק העיקריים של עו"ד שמעוני: ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, גישור ובוררות, קניין רוחני, חברות, תביעות ייצוגיות, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות כספיות, מטבעות קריפטוגרפיים, בנקאות, ציות והשקעות.

    לייעוץ וקביעת פגישה השאירו פרטים ונחזור בהקדם: