• עברית
  • English
  • Français
  • Español
  • Português
  • Deutsch

הגנות לשון הרע

מטרת חוק איסור לשון הרע
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 עוסק באיזון שבין שתי זכויות יסוד, אשר עלולות לעיתים להתנגש זו בזו: זכות האדם לשמירת כבודו ושמו הטוב מול הזכות לחופש הביטוי.  

לפיכך, מצד אחד, החוק מגדיר מהו פרסום שעלול להוות "לשון הרע", כלומר: פרסום אשר עלול להשפיל ולבזות אדם בעיני הציבור. בגין פרסום כזה עלול המפרסם לשלם לנפגע פיצוי כספי (ללא הוכחת נזק), אשר סכומו המקסימאלי עומד כיום ע"ס של 50,000 ₪ (עם אפשרות להכפיל סכום זה בתנאים מסויימים).   

מצד שני, החוק מגדיר 3 הגנות עיקריות אשר יפטרו את המפרסם מלשאת באחריות לפרסום שמהווה לשון הרע, וזאת מאחר שהמחוקק מעדיף את האינטרס הציבורי הגלום בפרסומו. 

ההגנות הפוטרות מאחריות לפרסום לשון הרע 

1. "פרסומים מותרים":  הגנה הניתנת לפרסומים אשר בוצעו ע"י חברי גופים ציבוריים שונים ובתוקף תפקידם (כגון: הממשלה, הכנסת, מבקר המדינה, בעלי סמכות שיפוטית, וכיו"ב) וכן דברים אשר נאמרים בין בעלי דין במסגרת הליך משפטי (סעיף 13 לחוק).
2. "הגנת אמת הפרסום" (או "אמת דיברתי"): הגנה הניתנת למי שפרסם פרסום שהינו אמת בעיקרו, וכאשר היה עניין ציבורי בפרסומו (סעיף 14 לחוק). הדוגמא הקלאסית למקרה כזה הינו פרסום של עיתונאי החושף מידע ביקורתי אודות אופן התנהלותו של איש ציבור כלשהו. למרות שפרסום כזה עלול לפגוע בשמו הטוב של אותו איש ציבור, אזי היה ויוכח כי המדובר בפרסום אמיתי, יעדיף המחוקק את האינטרס הציבורי אשר עשוי לצאת נשכר מפרסום מידע זה. 
3. "הגנת תום הלב": הגנה הניתנת למי שעשה את הפרסום בתום לב (כלומר: האמין באמיתות הפרסום, ופרסמו שלא מתוך כוונה לפגוע), וכן כאשר הפרסום נעשה באחת מהנסיבות הקבועות בסעיף 15 לחוק, כגון הבעת דעה על התנהגות איש ציבור; ביקורת על יצירת אומנות; המפרסם לא ידע על קיומו של הנפגע, ועוד.

במסגרת ד"נ 2121/12 פלוני נ' אילנה דיין ואח', אשר עסק באירוע המכונה "פרשת סרן ר' ", קבע ביהמ"ש העליון כי הגנת "אמת דיברתי" איננה מסתפקת ב-"אמת לשעתה", קרי: מה שנחזה להיות האמת בשעת הפרסום, אלא יש להוכיח כי הדבר שפורסם אכן היה בפועל האמת לאמיתה, וזאת גם אם הראיות לכך התגלו רק לאחר מועד הפרסום.
יחד עם זאת, ביהמ"ש העליון היה מודע לכך שהלכה זו עלולה להיות הרסנית עבור העיתונות החוקרת, ועל כן הוא הרחיב את הגנת תום הלב וחובת הפרסום שבסעיף 15(2) לחוק, גם על פרסומים עיתונאיים שיש בהם עניין ציבורי משמעותי, ובלבד שהפרסום נעשה בתום לב ותוך עמידה בקריטריונים של "עיתונות אחראית". 

אופן העלאת טענות ההגנה 
חשוב לציין כי טענות ההגנות הללו צריכות להיות מועלות ע"י הנתבע, וכבר בכתב הגנתו. במידה והנתבע נמנע מלעשות כן – לא תהיה באפשרותו להעלות טענות אלו לאחר מכן. לפיכך מומלץ לנתבע לשכור שירותי עו"ד המתמחה בתחום זה מייד עם תחילת ההליכים נגדו. במקביל, מומלץ למי ששוקל להגיש תביעה לשון הרע להתייעץ עם עו"ד אשר יבחן את התקיימותן של טענות ההגנה האפשריות מבחינת המפרסם, וזאת על מנת לחסוך בהגשת תביעה מיותרת. 

אלי שמעוני, משרד עורכי דין עוסק בתביעות דיבה ולשון הרע ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.  
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.
 

הוצאת דיבה - מה נחשב כהוצאת דיבה? האם ניתן להתגונן מפני תביעת דיבה?
לשון הרע בעבודה - הוצאת לשון הרע בין עובד ומעביד הינה עוולה בסמכות ייחודית.
תביעת הוצאת דיבה - מה יחשב כהוצאת דיבה ומתי אף יוגדר כעבירה פלילית?
תביעת הוצאת לשון הרע - מתי ניתן להגיש תביעת לשון הרע?

שתפו את המאמר

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.
CAPTCHA
This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.
Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.

מי אנחנו

משרד עו"ד אלי שמעוני מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ובתחום הקניין הרוחני. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי של עסקאות וחוזים. בנוסף משרדנו עוסק במתן ייעוץ וניהול תיקי קניין רוחני כגון: רישום סימני מסחר, רישום פטנטים, הגנה על זכויות יוצרים ומדגמים, ליווי עסקים בעלי זכויות קניין רוחני וייצוגם המשפטי.

צור קשר