• עברית
  • English
  • Français
  • Español
  • Português
  • Deutsch

תביעת הוצאת לשון הרע

תביעת הוצאת לשון הרע היא תביעה אזרחית המתבצעת על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 ועוסקת בפגיעה בשם הטוב של התובע. תביעת לשון הרע מצריכה מומחיות הן בדיני לשון הרע והן בסדרי הדין האזרחי, על כן בכל מקרה בו מעוניינים לתבוע בגין לשון הרע או נתבעים על הוצאת לשון הרע, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום אשר יוכל לייצג את האינטרסים שלכם על הצד הטוב ביותר.

הוכחת הפרסום ולשון הרע
השלב הראשון בתביעת לשון הרע מוטל על התובע אשר צריך להוכיח שני דברים:
1. שהיה פרסום – התובע צריך להוכיח שהדברים שנאמרו או נכתבו לגביו והוא טוען שמהווים לשון הרע אכן הגיע לפחות לאדם אחד נוסף זולתו.
2. שהפרסום מהווה לשון הרע – התובע צריך להוכיח שהדברים שפורסמו לגביו נכנסים, באופן אובייקטיבי, בגדרי ההגדרה ללשון הרע הקבועה בחוק. כלומר עליו להוכיח שכל אדם סביר שנחשף לפרסום יראה בו משהו משפיל או מבזה.

הגנות החוק
במידה והתובע הצליח להוכיח שאכן היה פרסום של דברי לשון הרע כלפיו, התביעה תתקדם לשלב השני שלה – בחינת ההגנות הקבועות בחוק. כאן עובר נטל ההוכחה לנתבע ועליו להראות כי גם אם פרסם לשון הרע, הפרסום היה מותר והוא מוגן על פי ההוראות הקבועות בחוק. חוק איסור לשון הרע מגדיר שלושה מצבים בהם למרות שמדובר בפרסום לשון הרע לא ניתן לתבוע ולקבל פיצויים בגין הפרסום:
1. מדובר בפרסום מותר – ישנם כעשרה סוגים של פרסומים אשר מותר לבצע גם אם מדובר בלשון הרע. לדוגמא: פרסומים שנעשו במסגרת ישיבת ממשלה או פרסומים שנעשו על ידי מבקר המדינה או שופט במסגרת תפקידם, הינם פרסומים מותרים ולא ניתן לתבוע על הוצאת לשון הרע בגינם.
2. מדובר בפרסום שהוא אמת ובעל עניין ציבורי –פרסום שהדברים בו נכונים מבחינה אובייקטיבית עובדתית ושיש בו עניין לציבור (עוסק באנשי ציבור או בנושאים ציבוריים) יהיה מוגן מפני תביעת לשון הרע.
3. מדובר בפרסום שנעשה בתום לב – החוק מגדיר 11 מקרים שאם בוצע פרסום לשון הרע בנסיבות המתוארות בהם, והפרסום נעשה בתום לב הוא יהיה מוגן מפני תביעת לשון הרע. בין היתר קובע החוק כי פרסומים שנעשו במסגרת הגשת תלונה לרשות מוסמכת או פרסומים שנעשו כדי להגן על עניין אישי כשר או פרסומים שנעשו במסגרת ביקורת על יצירת אומנות – כל עוד נעשו בתום לב –  לא ניתן לתבוע בגינם.

הוכחת הנזק
במידה והנתבע לא הצליח להוכיח שהפרסום מוגן מתביעה, יהיה על התובע להוכיח שנגרם לו נזק, מה שוויו ובהתאמה מה גובה הפיצוי אותו הוא דורש. התובע יכול לדרוש פיצויים משלושה סוגים:
1.  פיצויים בגין נזק ממוני – כאשר הפרסום גרם לתובע נזק כספי (לדוגמא פגיעה בעסקים) עליו להביא הוכחות וראיות לכך שהנזק נגרם ומה היה שיעורו.
2.  פיצויים בגין נזק לא ממוני – כאשר הפרסום גרם לתובע (גם או רק) נזק לשמו הטוב ועוגמת נפש– כלומר נזק שאינו כספי, עליו להוכיח זאת ובית המשפט יעריך את שווי הנזק בכסף.
3.  פיצויים ללא הוכחת נזק – כאשר לתובע נגרם נזק ממוני או לא ממוני אך קשה לו להביא ראיות והוכחות לנזק ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזקים עד לסכום של 50,000 ₪ ובמקרים מסוימים עד 100,000 ₪.
הטיפול בתביעת הוצאת לשון הרע, מצריך ידע וניסיון, לכן יש חשיבות בפניה לעורך דין המתמחה בתחום, גם לבחינה העילה ובמידה ואכן ישנה למיצוי ההליכים המשפטיים לקבלת תוצאה מיטבית. 

אלי שמעוני, משרד עורכי דין עוסק בתביעות לשון הרע ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע. .
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

 

תביעת הוצאת דיבה - מהם ההליכים לתביעת הוצאת דיבה ולשון הרע.
פגיעה בשם טוב - אלו ביטויים יחשבו כפגיעה בשם טוב?

 

שתפו את המאמר

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.
CAPTCHA
This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.
Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.

מי אנחנו

משרד עו"ד אלי שמעוני מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ובתחום הקניין הרוחני. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי של עסקאות וחוזים. בנוסף משרדנו עוסק במתן ייעוץ וניהול תיקי קניין רוחני כגון: רישום סימני מסחר, רישום פטנטים, הגנה על זכויות יוצרים ומדגמים, ליווי עסקים בעלי זכויות קניין רוחני וייצוגם המשפטי.

צור קשר