• עברית
  • English
  • Français
  • Español
  • Português
  • Deutsch

תביעת הוצאת דיבה

במידה ואדם כלשהו מעוניין להגיש תביעה בגין הוצאת דיבה, עקב ביטוי מסויים שהופנה כלפיו, עליו לערוך לגביו מבחן דו שלבי, על מנת לבחון האם אכן ניתן לתבוע בגינו. תחילה, יש לבחון האם אותו ביטוי אכן מהווה "לשון הרע" על פי החוק,  ובמידה והתשובה לכך חיובית, יש לבחון האם המדובר בביטוי המוגן על פי החוק. 

מהו ביטוי מהווה "לשון הרע"
"לשון הרע" מוגדרת על פי חוק איסור לשון הרע כדבר אשר פרסומו עלול להשפיל ולבזות אדם בעיני הציבור. 
מבחן הפגיעה הינו מבחן אובייקטיבי. כלומר, לא די בכך שמושא הפרסום נפגע באופן סובייקטיבי מהפרסום, אלא יש לבחון האם "האדם הסביר", לו היה בנעליו, היה עלול להיפגע מאותו הפרסום. כך נקבע, למשל, בע"א 89/04 ד"ר נודלמן נ' נתן שרנסקי. 
"פרסום", לעניין לשון הרע, יכול להיעשות בכל דרך, בעל פה או בכתב, ובלבד שהוא היה מיועד לאדם אחר זולת הנפגע ואכן הגיע אליו, ואם היה בכתב – במידה והכתב עשוי היה להגיע לאדם נוסף זולת הנפגע. 
כלומר, במידה והביטוי הפוגע הגיע אך ורק לאוזני הנפגע בלבד, אין המדובר ב-"פרסום" לשון הרע. לדוגמא, במידה והמדובר בביטוי שהוטח ע"י הפוגע במסגרת שיחה פרטית בינו לנפגע, אשר רק שניהם היו עדים לה, אזי אין המדובר בפרסום לשון הרע על פי החוק, וממילא אין עילת תביעה כדין.

מהן ההגנות לגבי לשון הרע
במידה וצלחנו את השלב הראשון, והחלטנו שלכאורה המדובר בביטוי העולה כדי פרסום לשון הרע על פי החוק, יש לעבור לשלב השני, ולבחון האם המדובר בביטוי אשר מוגן על ידי החוק. כלומר, האם המדובר בביטוי אשר זוכה להגנת החוק באופן אשר  פוטר את מפרסמו מלשאת באחריות לגביו, ועל כן לא ניתן להגיש תביעת הוצאת דיבה כלפיו.
כיום קיימות 3 הגנות שהחוק מעניק לפרסומי לשון הרע אשר המחוקק מעדיף את האינטרס הציבורי הגלום בפרסומם:

(1) פרסומים מותרים:  הגנה הניתנת לפרסומים אשר בוצעו ע"י חברי גופים ציבוריים שונים ובתוקף תפקידם (כגון: הממשלה, הכנסת, מבקר המדינה, בעלי סמכות שיפוטית, וכיו"ב) וכן דברים אשר נאמרים בין בעלי דין במסגרת הליך משפטי.

(2) הגנת אמת הפרסום (או הגנת "אמת דיברתי"): הגנה הניתנת למי שפרסם פרסום שהינו אמת בעיקרו, וכאשר היה עניין ציבורי בפרסומו. אין חובה שכל פרטי הפרסום יהיו מדויקים לחלוטין, אלא שעיקר הפרטים המהותיים יהיה אמת, ואילו הפרטים שאינם מדוייקים יהיו בגדר מידע נלווה בלבד.הדוגמא הקלאסית למקרה כזה הינו פרסום של עיתונאי החושף מידע ביקורתי אודות אופן התנהלותו של איש ציבור כלשהו.

(3) הגנת תום הלב: הגנה הניתנת למי שעשה את הפרסום בתום לב, כלומר: האמין באמיתות הפרסום, ופרסמו שלא מתוך כוונה לפגוע, וכן כאשר הפרסום נעשה באחת מהנסיבות הקבועות בסעיף 15 לחוק, כגון הבעת דעה על התנהגות איש ציבור; ביקורת על יצירת אומנות; המפרסם לא ידע על קיומו של הנפגע, ועוד.

סוגי תביעות הוצאת הדיבה שניתן להגיש    
במידה ועברנו את המבחן הדו שלבי, כלומר התנאים מתקיימים, והגענו למסקנה שהמדובר בביטוי שמהווה פרסום לשון הרע, אשר אינו מוגן ע"י החוק, אזי ניתן לנקוט בהליכים כנגד הפוגע בשני מישורים:

(1)    במישור האזרחי -  ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין ביצוע עוולת לשון הרע (סעיף 7 לחוק), ולבקש, בין היתר, סעד של פיצויים. ניתן לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך של 50,000 ₪ (סעיף 7א(ב) לחוק), ואף עד לסך של 100,000 ₪, במידה והוכח שהמפרסם עשה את הפרסום בכוונה לפגוע (סעיף 7א(ג) לחוק). לחלופין, ניתן לבקש פיצויים בכפוף להוכחת נזק, ובמקרה כזה סכום הפיצויים ייקבע בהתאם לגובה הנזק שהוכח שנגרם בפועל.     

(2)    במישור הפלילי - ניתן להגיש קובלנה פלילית (סעיף 8 לחוק) בגין ביצוע עבירת לשון הרע (סעיף 6 לחוק). קובלנה פלילית הינה מעין כתב אישום המוגש ע"י אדם פרטי, להבדיל מהמדינה. ברם, להבדיל מההליך האזרחי, כאן נדרש הנפגע להוכיח שהמפרסם עשה זאת בכוונה לפגוע, וכי הפרסום הגיע לשני אנשים (ולא אחד בלבד) זולת הנפגע, וזאת בשל חומרת הענישה שאליה חשוף המפרסם: שנת מאסר אחת (סעיף 6 לחוק). בנוסף, ניתן לקבל גם במסגרת הליך זה פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך של 50,000 ₪ (סעיף 7א(א) לחוק).

הגשת תביעה בגין הוצאת דיבה הינה הליך מורכב ורב היבטים, ועל כן מומלץ ביותר להיעזר בעו"ד על מנת לבחון האם יש מקום להגישה, וכיצד.  

אלי שמעוני, משרד עורכי דין עוסק בתביעות לשון הרע, הוצאת דיבה ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.  
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

 

פגיעה בשם טוב - אלו ביטויים יחשבו כפגיעה בשם טוב?

שתפו את המאמר

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.
CAPTCHA
This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.
Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.

מי אנחנו

משרד עו"ד אלי שמעוני מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ובתחום הקניין הרוחני. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי של עסקאות וחוזים. בנוסף משרדנו עוסק במתן ייעוץ וניהול תיקי קניין רוחני כגון: רישום סימני מסחר, רישום פטנטים, הגנה על זכויות יוצרים ומדגמים, ליווי עסקים בעלי זכויות קניין רוחני וייצוגם המשפטי.

צור קשר