• עברית
  • English
  • Français
  • Español
  • Português
  • Deutsch

לשון הרע בעבודה

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 הקנה לרואה עצמו נפגע מפרסום של לשון הרע את הזכות לתבוע פיצוי כספי גבוה בגין פרסום זה, אף ללא צורך בהוכחת כל נזק, ובכך סלל את הדרך לתביעות רבות בגין פרסום לשון הרע. מקורו של חלק לא מבוטל מתביעות אלו, בלשון הרע שפרסומה נעשה בהקשר ישיר או עקיף למקום עבודתם של הצדדים לתביעות ובשל כך אף ראה לנכון המחוקק להעניק לבתי הדין לעבודה את הסמכות לדון בתביעות לשון הרע מסוג זה. זאת, מטעמי יעילות ומתוך הבנה, כי ליחסים בין עובד ומעבידו יש היבטים ייחודיים הדורשים מומחיות והתמקצעות.

סמכות בתי הדין לעבודה
החל משנת 2009, עת נכנס לתוקפו תיקון מס' 38 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מעניק סעיף 24(א)(1ד) לחוק זה את הסמכות הייחודית לדון בתביעות בין עובד ומעביד בגין פרסום לשון הרע בקשר ליחסי העבודה ביניהם.
חשוב להבין, כי ישנם מספר תנאים מצטברים לקניית סמכותם הבלעדית של בתי הדין לעבודה בתביעות לשון הרע, אך על שני תנאים יש להקפיד במיוחד. ראשית, כי המדובר בתביעה בין עובד ומעביד, לרבות נושא משרה, ולכן כאשר מדובר בתביעה שבין עובד לעמיתו לעבודה, הרי שאז לא תהיה לבתי הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה. שנית, על פרסום לשון הרע שבגינו מוגשת התביעה להיות "בקשר ליחסי עבודה" ולא כל פרסום לשון הרע של עובד מעביד על המעביד או העובד (בהתאמה) מקנה סמכות דיון לבתי הדין לעבודה.
על-מנת שתביעתכם תוגש לטריבונל המתאים ובעל הסמכות לדון בה ולא תידחה על-ידי בית המשפט או תועבר מבית משפט אחד למשנהו, מה שיביא לעיכוב הדיון בה ואף להשתת הוצאות משפט מיותרות, מומלץ ביותר על פנייה לעורך דין מקצועי ובעל ניסיון בתביעות מסוג זה.
אין מדובר בעניין של מה בכך, שכן בת"א 18029-02-11, הליך שבו הוגשה התביעה לבית המשפט המחוזי בעניין שבו הסמכות הוקנתה לבית הדין לעבודה, הושתו על התובעות הוצאות משפט בגין הגשת ההליך לבית משפט נעדר סמכות ובגין הוצאות ההליכים המשפטיים שנסובו סביב העברת הדיון לבית הדין לעבודה בסך של 35,000 ₪.

לשון הרע
חשוב להבין, כי אין די בתנאים המפורטים בחוק בתי הדין לעבודה המוזכרים לעיל וכי הם מתווספים לתנאים המנויים בחוק איסור לשון הרע ובכלל זאת, כי אין לשון הרע מקימה עילה לפיצוי באם לא נכנסת היא תחת הגדרתה של לשון הרע, כמפורט בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע ובאם לא פורסמה היא בהתאם להגדרת פרסום בסעיף 2 לחוק זה.
כמובן, שגם אם אכן מדובר בפרסום לשון הרע בהתאם להגדרות חוק אלו ואכן נעשה הפרסום בין עובד ומעביד ובקשר ליחסי עבודה, עדין אין בכך סוף פסוק ומוטב להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום לשון הרע (כמו גם בדיני עבודה), שיבחן את הדברים לעומקם ויוודא שאין מדובר בפרסום מותר או מוגן.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין עוסק בתביעות לשון הרע, הוצאת דיבה ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.  
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

 

הוצאת דיבה בעבודה - באיזה מקרים מגדירים זאת?
פגיעה בשם טוב - אלו ביטויים יחשבו כפגיעה בשם טוב?
תביעת הוצאת דיבה - מה יחשב כהוצאת דיבה ומתי אף יוגדר כעבירה פלילית?
פגיעה בפרטיות - הזכות לפרטיות מעוגנת בחוק. אך מהי ההגדרה המדוייקת לזכות זו?
תביעת הוצאת דיבה - מהם ההליכים לתביעת הוצאת דיבה ולשון הרע.
קניין רוחני בעבודה - האם עובד זכאי לתמלוגים כלשהם עבו יצירה שנעשתה או פטנט שהומצא במסגרת עבודתו?
הגנת הפרטיות - חוק הגנת הפרטיות קובע כי שמירת פרטיותו של אדם שומרת על כבודו. על מה החוק מגן?
תביעת הוצאת לשון הרע - מתי ניתן להגיש תביעת לשון הרע?

שתפו את המאמר

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.
CAPTCHA
This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.
Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.

מי אנחנו

משרד עו"ד אלי שמעוני מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ובתחום הקניין הרוחני. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי של עסקאות וחוזים. בנוסף משרדנו עוסק במתן ייעוץ וניהול תיקי קניין רוחני כגון: רישום סימני מסחר, רישום פטנטים, הגנה על זכויות יוצרים ומדגמים, ליווי עסקים בעלי זכויות קניין רוחני וייצוגם המשפטי.

צור קשר