• עברית
  • English
  • Français
  • Español
  • Português
  • Deutsch

גישור – דרך המלך לפתרון סכסוכים

אחד מהשינויים הדרמטיים שנולדו בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, הוא חובת גישור בתביעות אזרחיות: לפי האמור בפרק ד' לתקנות, כאשר מגישים תביעה אזרחית בה סכום התביעה גבוה מ-40,000 שקלים (למעט תביעות נזיקין על בגין נזקי גוף), הצדדים מחויבים לנהל ביניהם לפחות דיון אחד במסגרת הליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים, קרי הליך גישור או בוררות. בנוסף, אם לאחר הדיון המקדים בין הצדדים, עדיין אין הסכמה על יישוב הסכסוך מחוץ לבית המשפט, ישנה דרישה נוספת למה שמכונה פגישת מהו״ת; מדובר בראשי תיבות של ״מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי״. פגישה זו נעשית על ידי מגשר, ומהווה ניסיון נוסף לפתור את הסכסוך בהסכמה כזאת או אחרת במקום ניהול תביעה בבית המשפט.

המשמעות של הוספת פרק ד' לתקנות, היא שהמדינה כאילו אומרת לתובעים פוטנציאליי שמערכת בתי המשפט שלה עמוסה, עמוסה מאוד. ״לא כדאי לכם לבוא ולתבוע אצלנו, חבל עליכם״. המדינה החליטה להערים קשיים ממשיים על הצדדים המעוניינים לתבוע, כך שברוב המקרים הם יבינו שמשתלם יותר פשוט מראש שלא להגיש תביעה, ולהעדיף ללכת למגשר כחלופה. כלומר, הדרך של המדינה להילחם בעומס בבתי המשפט, הוא לנסות לסנן תביעות רבות, על ידי כך שאלו יפתרו בגישור בטרם ניהול ההליך.

למרות שמשרד המשפטים ראה את טובת מערכת בתי המשפט לנגד עיניו כאשר החיל את התקנה הזאת, יתכן שעדיין הביא תועלת לא מעטה לאזרח הישראלי, בכך שהוא כפה על צדדים רבים לפתור את סכסוכים על דרך של גישור. להליך גישור יתרונות רבים: ראשית, הליך הגישור מנוהל על ידי מגשר המוסכם על ידי שני הצדדים, בניגוד לשופט הממונה ללא קשר להעדפות המתדיינים מולו. שנית, כל הנאמר בהליך הגישור הוא חסוי, ולא יכול לשמש כראיה נגד הצדדים בהליך משפטי, מה שמעודד את הצדדים להיות גלויים ולשתף פעולה עם ההליך. בכלל, גישור מיועד להתנהל באווירה נינוחה, בלתי רשמית, ולתת לצדדים ביטחון בהליך.

שלישית, וכאן היתרון המרכזי של גישור, הוא שהצעות המגשר לפתרון צריכות להתקבל בהסכמה על ידי שני הצדדים. כלומר, אמנם כל צד צריך במובן מסוים להתפשר מעט על עמדתו ועל מה שלכאורה הוא סבור שאולי מגיע לו, אולם כל צד יש שליטה על תוצאות ההליך. כל המהות של גישור, הוא שמדובר בדרך האידיאלית לפתור סכסוך, קרי פתרון שיהיה מוסכם על שני הצדדים. הדבר בא לידי ביטוי בכל היבט של הליך הגישור: אם תעיינו בתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993, תראו שהן קצרות באופן חריג; הסיבה לכך היא שאין צורך בהוראות חוק רבות, היות וגישור ממילא מצליח רק כאשר שני הצדדים מסכימים למתודה ולדרך הפתרון המוצעת.

לסיכומם של דברים, גישור דרך המלך לפתרון סכסוכים, שהרי מתי שאפשר לגשר על הפערים בין הצדדים, כדאי ואולי אף צריך לעשות זאת. כך לשני הצדדים יש שליטה בתוצאת ההליך, וכן לאחר שהגישור נגמר, אולי אף ניתן להמשיך הלאה מבחינת היחסים בין הצדדים, ולמצוא שוב שפה משותפת בעתיד.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין, עוסק בתחום פתרון סכסוכים אלטרנטיבי, בוררות וגישור, פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם הליכים משפטיים.

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.
CAPTCHA
This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.
Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.

מי אנחנו

משרד עו"ד אלי שמעוני מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ובתחום הקניין הרוחני. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי של עסקאות וחוזים. בנוסף משרדנו עוסק במתן ייעוץ וניהול תיקי קניין רוחני כגון: רישום סימני מסחר, רישום פטנטים, הגנה על זכויות יוצרים ומדגמים, ליווי עסקים בעלי זכויות קניין רוחני וייצוגם המשפטי.

צור קשר