רוצים להשקיע בסטארט-אפ ישראלי?

כבר יותר מעשור שאומת הסטארט-אפ קמה מדי פעם לידיעה על אקזיט מוצלח של מיזם ישראלי, ומגביהה בכך עוד יותר את רף הציפיות והחלומות של משקיעים. הבורסה עצמה כבר אינה המקום היחיד שבו משקיעים בסטארט-אפים, ומי שרוצה להתמחות בכך ולהגדיל את סיכוייו לעשיית רווחים משמעותיים פונה לבתי השקעות ולקרנות הון סיכון למיניהן כדי לשמוע על הזדמנויות השקעה שונות. 

עורך דין פטנטים בישראל

הפטנט מוגדר בישראל כ-"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית" (סעיף 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967). כלומר, בתמצית, פטנט הינו זכות משפטית להגנה על המצאות שימושיות בתחום הטכנולוגי-תעשייתי.  לדוגמא: מכונות, מכשירים, אלגוריתמים, קומפוזיציות של חומר, שיפורים של כל אלו, וכד'.

עו"ד קניין רוחני בישראל

קניין רוחני" הינו מונח משפטי המבטא זכויות על יצירות ונכסים בלתי מוחשיים, פרי כישוריו הרוחניים, המחשבתיים, והאינטלקטואליים של האדם, כגון: ספרים, סרטים, שירים, שרטוטים אדריכליים, תוכנות מחשב, המצאות טכנולוגיות, וכיו"ב. יודגש כי זכויות הקניין הרוחני מתייחסות ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה, ולא לאובייקט הפיזי שנוצר על פיה. לדוגמא: הזכויות מתייחסות להמצאה הטכנולוגית שהינה פרי המאמץ החשיבתי של הממציא, ולא למכונה אשר יוצרה פיזית בהתאם להמצאה זו.

עו"ד זכויות יוצרים

כבר כיום, חלק נכבד מהתביעות המתנהלות בבתי המשפט השונים הן מתחום דיני זכויות היוצרים וכבר בעתיד הקרוב הצפי הוא להתגברות התופעה ולהגדלה ניכרת של נתח זה. מדובר, על פי רוב, בתביעות לקבלת פיצויים כספיים ובסכומים גבוהים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים וכן בתביעות בהן נתבעים גם סעדים נוספים, כגון צווי מניעה וצווי עשה, שתכליתם למנוע את המשך ההפרה של זכויות היוצרים. 

הרצאה בפני חברי איגוד במאי הקולנוע והטלויזיה בישראל

בתאריך 13.7.2015 ערכתי הרצאה בנושא קניין רוחני בפני חברי איגוד במאי הקולנוע והטלויזיה בישראל.

ההרצאה עסקה בעיקר בתחום זכויות היוצרים ביצירות קולנועיות. השאלות המורכבות כגון שאלת הבעלות ושאלת התמלוגים בשידורים החוזרים נדונו במהלך ההרצאה כמו גם זכויות היוצרים ביצירות קולנועיות בעידן הניו מדיה (פייסבוק, יוטיוב ועוד...).

הנה הודעת האיגוד בעניין:

http://www.directorsguild.org.il/siteFiles/1/222/12506.asp

זכויות יוצרים במוזיקה

השמעת מוזיקה אינה פעולה נדירה וכמעט כל אדם נהנה להאזין למוזיקה. עם זאת, כאשר מדובר בהשמעה פומבית של מוזיקה, קרי, שלא לאוזני המשמיע בלבד, ישנו צורך בקבלת אישור והסכמה מבעלי זכויות היוצרים של המוזיקה לצורך השמעתה ואישור זה יינתן על פי רוב תמורת תשלום.  
חשוב להבין, כי לעתים יש צורך בפנייה למספר גורמים, ובכלל זאת, ליוצרי המוזיקה או למי מטעמם (כדוגמת אקו"ם – אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוזיקה בישראל) וכן לבעלי הזכויות בהקלטה (הדיסק, התקליט וכו') או למי מטעמו (כדוגמת הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ). האחריות לכך אינה מוטלת אך ורק על משמיע המוזיקה בלבד, אלא גם על כל מי שהפיק תועלת מהשמעתה או שיכול היה למנוע את השמעתה. כך למשל, כאשר תקליטן (די.ג'יי) משמיע מוזיקה ללא רישיון באירוע, באפשרות בעלי הזכויות במוזיקה לתבוע (ולקבל) פיצוי בגין כך גם מהתקליטן, אך גם מבעל המקום בו נערך האירוע (מסעדה, גן אירועים וכו') ואף ממזמין האירוע (חתן השמחה).   

רשימת לקוחות כסוד מסחרי

​"סוד מסחרי" מוגדר במסגרת סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, כך: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיות". שימוש או נטילת סוד מסחרי בלא הסכמת הבעלים מהווה הפרת הסוד המסחרי, ומזכה את בעליו בסעדים שונים. בדרך כלל המדובר בצו מניעה בצירוף צו לפיצויים ללא הוכחת נזק, וזאת עד לסך של 100,000 ₪. 

זכויות יוצרים בתוכנה

תוכנות מחשב נבדלות האחת מהשנייה בהתאם לקוד שבו הן נכתבו. לכן, אף שתוכנות מחשב שונות מאוד מכל יצירה ספרותית, כגון ספר או שיר, גם תוכנות זוכות להגנה משפטית ככל יצירה ספרותית. מפר הגנה זו עלול למצוא את עצמו בהליך משפטי מורכב ואף לשלם פיצוי כספי גבוה ולפיכך מן הראוי להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום בטרם עושים שימוש בתוכנת מחשב ולהבדיל, באם ישנו חשש שהופרה זכות.

יצירה קולנועית

יצירה קולנועית היא יצירה המוגנת בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-1997. החוק כולל בהגדרה של יצירה קולנועית גם יצירה טלוויזיונית וכל יצירה הדומה במהותה ליצירה קולנועית או טלוויזיוניות. בעצם יצירה שמהותה הוא השילוב בין תמונה, קול ותנועה מהווה יצירה קולנועית שיש לגביה זכויות יוצרים. הייחוד של יצירה קולנועית הוא שליצירתה שותפים רבים: תסריטאי, במאי, עורך, צלם ועוד. על כן פעמים רבות קשה לקבוע מיהו בעל זכויות היוצרים והזכות המוסרית לגבי יצירה קולנועית. בכל מקרה של פגיעה בזכויות יוצרים ביצירה קולנועית שהייתם שותפים ליצירתה, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עורך דין העוסק בזכויות יוצרים אשר יוכל לסייע לכם להגן על זכויותיכם ביצירה. כמו כן, כאשר עוסקים ביצירת יצירה קולנועית במשותף עם אנשים נוספים, רצוי להסדיר את נושא זכויות היוצרים מראש בין כל השותפים ליצירה. לאחרונה, בחודש מאי 2015, ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל אביב אשר עסק בכמה סוגיות באשר לזכויות יוצרים ביצירה קולנועית. התביעה הוגשה בגין שימוש שעשו שני עיתונים בצילומי מסך מתוך סרטון בן מספר דקות שיצרו התובעים אשר זמין לצפייה באתר "יו-טיוב". להלן סקירה של כמה מהסוגיות שעלו בפסק הדין (ת"א 3731-04-12 נועה לביא ואח' נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ).

זכות מוסרית

זכות מוסרית היא חלק מהזכויות הקיימות בתחום הקניין הרוחני. זכות מוסרית הינה זכות משפטית לכל דבר השייכת אך ורק ליוצר של יצירה על פי הגדרתה בחוק זכות יוצרים-התשס"ח-2007 (למעט תוכנת מחשב) ואינה ניתנת להעברה לאדם אחר. הזכות המוסרית מקנה ליוצר את הזכות כי שמו יצוין על יצירתו – במילים אחרות יש לו זכות לקבלת קרדיט על יצירתו, זכות זו מכונה "הזכות להורות". בנוסף, הזכות המוסרית מקנה ליוצר את הזכות שלא יוטל פגם ביצירתו או שלא תעשה בה פעולה פוגענית, במידה ויש בכך לפגוע בכבודו ובשמו של היוצר, זכות זו מכונה "הזכות לשלמות היצירה". הפרה של זכות מוסרית מולידה עילת תביעה של היוצר ובעל הזכות כנגד המפר. בכל מקרה בו מתבצעת הפרה של זכות מוסרית מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום על מנת להגיש תביעה כנגד המפר. חשוב לדעת שהגשת תביעה בגין הפרת זכות מוסרית אינה מותנית בכך שהיוצר יהיה גם הבעלים של זכויות היוצרים ביצירה או בכך שהתבצעה במקביל גם הפרה של זכויות היוצרים. כמו כן הזכות המוסרית מועברת בירושה ומאפשרת גם לצאצאיו של היוצר לתבוע בגין הפרה של זכותו המוסרית.
 

Pages

צור קשר