משרד עורכי דין אינטרנט

בשנים האחרונות האינטרנט הפך לזירה מרכזית בחיים העסקיים והפרטיים של כל אחד מאתנו. אנחנו קוראים חדשות באינטרנט, רוכשים באינטרנט מזון, בגדים, מוצרים חשמליים ועוד. אנחנו מעדכנים ומתעדכנים בנעשה ברשתות החברתיות, שומעים מוזיקה, רואים סרטים וסדרות (וגם פרסומות) הכל דרך האינטרנט. בעלי עסקים גם משווקים דרך האינטרנט וחלקנו אף עובדים מהבית דרך האינטרנט. מאחר שרבים מתחומי החיים והפעילויות שלנו מתבצעים באינטרנט, סוגיות משפטיות שונות עולות לדיון בהקשר של האינטרנט. חשוב מאוד, בייחוד לבעלי עסקים, לדעת כיצד להתנהל נכון מבחינה משפטית כאשר מבצעים פעולות שונות דרך האינטרנט. על כן מומלץ להשתמש בשירותיו של משרד עורכי דין העוסק ומתמחה בדיני אינטרנט, אשר יוכל לסייע לנו להגן על האינטרסים והזכויות שלנו בצורה הטובה ביותר בפעילות האינטרנטית שלנו. 

תקנון אתר אינטרנט

תקנון אתר אינטרנט הוא מסמך המפרט את תנאי השימוש באתר ובעצם מהווה חוזה בין הבעלים של האתר לבין הגולשים והמשתמשים באתר, ולעיתים אף בין גולשים שונים באתר. תקנון אתר אינטרנט הוא מסמך משפטי לכל דבר ועניין ומטרתו העיקרית היא להגן על בעלי האתר מפני תביעות משפטיות שונות. על כן, חשוב מאוד לא רק לנסח תקנון לאתר האינטרנט שבבעלותכם, אלא גם לעשות זאת בצורה המשפטית הנכונה. מומלץ בעת הקמת אתר אינטרנט, ועוד טרם עלייתו לאוויר, לפנות לעורך דין המתמחה בדיני אינטרנט אשר יוכל לנסח עבורכם תקנון שיענה על כל הצרכים שלכם. תקנון אתר אינטרנט שנוסח על ידי עורך דין, בהתאמה אישית לאתר הספציפי שלכם, יגדיר את מכלול הסוגיות שעולות מגלישה באתר שלכם, החל מנושא זכויות היוצרים באתר, דרך תנאי רכישת מוצרים באתר (אם מדובר באתר מכירות) ועד לסמכות השיפוט בעת הגשת תביעה.

תביעה נגד גוגל

גוגל היא אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, המוצר המרכזי שלה והמזוהה עימה ביותר הוא מנוע החיפוש שלה. זהו מנוע החיפוש האינטרנטי הנפוץ ביותר בעולם ולעיתים נדמה כי כל פיסת מידע הקיימת בעולם ניתן למצוא ולאתר דרך מנוע החיפוש של גוגל. פעמים רבות חיפוש בגוגל מקשר את המחפש לתוצאות חיפוש – אתרים וקישורים (לינקים) – שיש בהם תכנים המוציאים דיבה ומהווים לשון הרע על אדם מסוים. מאחר שהטכנולוגיה ועולם האינטרנט מתקדמים בקצב מהיר יותר מהקצב בו פועל המחוקק, אין הסדרה בחוק מהי, אם בכלל, האחריות של חברת גוגל בכל הנוגע לפרסומים באינטרנט העולים כתוצאות חיפוש במנוע החיפוש שלה. תופעה זו אינה ייחודית לישראל ובכל העולם מתמודדים בתי המשפט עם הסוגייה הזאת. מעת לעת, ניתנות פסיקות שונות בארץ ובעולם באשר לאחריות של גוגל, ופעמים רבות פסיקות אלו סותרות זו את זו

עורך דין אינטרנט? יש דבר כזה? מה בדיוק הוא עושה?

רשת האינטרנט נכון להיום היא חלק בלתי נפרד מחיינו. הנגישות הגבוהה והמהירות בה המידע מופץ מצריכה כללים המותאמים למדיה חדשה זו.
בחוק הישראלי קיים חסר. אין באמת הגדרה ברורה לפעילויות השונות ברשת האינטרנט. רוב הכללים, בעיקרם גובשו ע"י פסיקה אשר הסתמכה על הדין הזר (ארה"ב, אירופה, אוסטרליה ועוד...).
הנושאים הנפוצים אשר תחום האינטרנט דורש את התערבות המחוקק הם: דיני חוזים באינטרנט (הסכמי משתמש באתרים, מדיניות פרטיות, מסחר אלקטרוני ועוד...), דיני לשון הרע ופגיעה בפרטיות (גוגל, פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות ועוד...), קניין רוחני (זכויות יוצרים וסימני מסחר בעיקר). כמובן שקיימים נושאים רבים אחרים כמו מתקפות סייבר והנזק שהן גרומות, חדירה למחשב וגניבת מידע עסקי או פרטי, הגבלים עסקיים, הטרדות מכל סוג שהוא וקשת רחבה מאוד של עבירות מחשב שיש להן פן פלילי ואזרחי כאחד.

זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי (Digital Copyrights)

העידן הדיגיטלי מאפשר לכולנו להעתיק, להשתמש ולהפיץ יצירות שונות: שירים, סרטונים, קטעי וידאו, גרפיקה, תמונות, טקסט ותוכנות מחשב. לא תמיד ברור לנו האם היצירה מוגנת בזכויות יוצרים, או האם וכיצד עלינו לבקש רשות מהיוצר המקורי. פעולה פשוטה של שיתוף שעשינו בתום לב, עלולה לפגוע בזכותו של היוצר לסחור ביצירותיו, או בזכותו ליהנות מקרדיט בצמוד ליצירה.

חופש הביטוי (Freedom of Expression)

במדינה דמוקרטית ובישראל בפרט, חופש ביטוי הינו זכות חוקתית המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לאורך השנים, ערוצי המדיה והתקשורת התפתחו ואיתם נמתחו גבולות חופש הביטוי. התרבות הדיגיטלית מאפשרת, לכל אדם בישראל כמעט, להעביר את המסרים שלו באמצעות מגוון עצום של זירות, כגון רשתות חברתיות, בלוגים, פורומים, אתרי חדשות ועוד. גם אופני הביטוי הפכו מגוונים: תמונה, וידאו, טקסט, אמוטיקונים, לייקים, אוספים, פייבוריטים ועוד. בחלק מהערוצים, חופש הביטוי כולל גם את הזכות להישאר אנונימי או תחת שם בדוי. התחושה המוגנת מאחורי האנונימיות ברשת, עלולה במקרים מסוימים להוביל גולשים להתבטאות בלתי אחראית או פוגענית.

הגנת פרטיות (Privacy)

תחום הפרטיות מעולם לא התאפיין בפשטנות יתר. גם החוק, וגם הפרקטיקות השיפוטיות השכילו להבין שהמציאות החברתית איננה "שחור ולבן". יש הבדל בין פרטיות נבחר ציבור, שלמעשיו יש השפעה על רבים, לבין אדם מן הישוב שמנהל חיים "אנונימיים". ההגנה על פרטיות קטין, מוקפדת לאין ערוך מההגנה על פרטיות של בגיר. ולמורכבות הזאת, התווספה סביבה דיגיטלית פתוחה, רב ערוצית, חופשית ומהירה. כתוצאה מכך, גווני האפור שהכרנו בתחום הגנת הפרטיות התרבו. נראה שכל סיטואציה מקבלת פרשנות חדשה שתואמת את הנסיבות והזירה הטכנולוגית. על כן, היכולת להתבסס על תקדימים פוחתת, והמומחיות המשפטית שנדרשת לניהול תיק בתחום זה גבוהה יותר.

לשון הרע (Defamation)

התרבות הדיגיטלית שינתה את נוף המדיה העולמית לתמיד. יותר ויותר אנשים לומדים בקורסים לניהול רשתות המדיה החברתית והיא מאפשרת לכל אדם, מכל מקום בעולם להתבטא, לפרסם או להשתתף בהפצה של מידע. אינפורמציה שנחשבה כשמורה וסודית נחשפת לכל גולש בעולם (ויקיליקס, אדוארד סנודן, תמונות משירות iCloud ועוד). משתמשים "תמימים" ברשתות חברתיות יוצרים ומשתפים אחרים בשמועות חסרות בסיס. בלוגרים מתעלמים מצווי איסור פרסום. עמודים ולינקים משמיצים ושקריים נוצרים ומשוכפלים באלפים מידי יום.

צור קשר