פגיעה בשם טוב

פגיעה בשמו הטוב של האדם, המכונה גם הוצאת דיבה או לשון הרע, הינה פגיעה שעלולה לגרום לנזקים כבדים, הן רגשיים והן כלכליים. ברם, לא כל פגיעה כאמור תיחשב בהכרח כלשון הרע על פי החוק.

תביעת הוצאת דיבה

במידה ואדם כלשהו מעוניין להגיש תביעה בגין הוצאת דיבה, עקב ביטוי מסויים שהופנה כלפיו, עליו לערוך לגביו מבחן דו שלבי, על מנת לבחון האם אכן ניתן לתבוע בגינו. תחילה, יש לבחון האם אותו ביטוי אכן מהווה "לשון הרע" על פי החוק,  ובמידה והתשובה לכך חיובית, יש לבחון האם המדובר בביטוי המוגן על פי החוק.

תביעת הוצאת לשון הרע

תביעת הוצאת לשון הרע היא תביעה אזרחית המתבצעת על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 ועוסקת בפגיעה בשם הטוב של התובע. תביעת לשון הרע מצריכה מומחיות הן בדיני לשון הרע והן בסדרי הדין האזרחי, על כן בכל מקרה בו מעוניינים לתבוע בגין לשון הרע או נתבעים על הוצאת לשון הרע, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום אשר יוכל לייצג את האינטרסים שלכם על הצד הטוב ביותר.
 

תביעת הוצאת דיבה

פעמים רבות אנחנו חשים מושפלים ופגועים מדברים שאדם אחר אמר עלינו או פרסם לגבינו. במצב דברים זה ייתכן ונהיה מעוניינים לתבוע את עלבוננו על הוצאת הדיבה ולדרוש פיצויים ממפרסם הדברים. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 מאפשר לנו לעשות זאת. החוק קובע שפרסום לשון הרע לאדם אחד נוסף על האדם הנפגע, מהווה עוולה נזיקית שניתן לתבוע בגינה פיצויים (חשוב לציין כי כאשר הפרסום נעשה לשני אנשים נוסף על הנפגע, והוא נעשה במטרה לפגוע ניתן יהיה להגיש קובלנה פלילית נגד המפרסם). יחד עם זאת, לא כל מקרה בו אנו חשים שנפגענו או הושפלנו אכן מהווה הוצאת דיבה. כאשר בית המשפט בוחן פרסום או אמירה בכדי להחליט אם מדובר בהוצאת דיבה הוא עושה זאת בצורה אובייקטיבית, ובודק האם אדם סביר ששומע או קורא את הדברים יחוש שהם משפילים או מבזים. לתחושה הסובייקטיבית של הנפגע אין משמעות בהחלטה אם מדובר בהוצאת דיבה או לא. 
 

תביעה נגד גוגל

גוגל היא אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, המוצר המרכזי שלה והמזוהה עימה ביותר הוא מנוע החיפוש שלה. זהו מנוע החיפוש האינטרנטי הנפוץ ביותר בעולם ולעיתים נדמה כי כל פיסת מידע הקיימת בעולם ניתן למצוא ולאתר דרך מנוע החיפוש של גוגל. פעמים רבות חיפוש בגוגל מקשר את המחפש לתוצאות חיפוש – אתרים וקישורים (לינקים) – שיש בהם תכנים המוציאים דיבה ומהווים לשון הרע על אדם מסוים. מאחר שהטכנולוגיה ועולם האינטרנט מתקדמים בקצב מהיר יותר מהקצב בו פועל המחוקק, אין הסדרה בחוק מהי, אם בכלל, האחריות של חברת גוגל בכל הנוגע לפרסומים באינטרנט העולים כתוצאות חיפוש במנוע החיפוש שלה. תופעה זו אינה ייחודית לישראל ובכל העולם מתמודדים בתי המשפט עם הסוגייה הזאת. מעת לעת, ניתנות פסיקות שונות בארץ ובעולם באשר לאחריות של גוגל, ופעמים רבות פסיקות אלו סותרות זו את זו

לשון הרע בעבודה

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 הקנה לרואה עצמו נפגע מפרסום של לשון הרע את הזכות לתבוע פיצוי כספי גבוה בגין פרסום זה, אף ללא צורך בהוכחת כל נזק, ובכך סלל את הדרך לתביעות רבות בגין פרסום לשון הרע. מקורו של חלק לא מבוטל מתביעות אלו, בלשון הרע שפרסומה נעשה בהקשר ישיר או עקיף למקום עבודתם של הצדדים לתביעות ובשל כך אף ראה לנכון המחוקק להעניק לבתי הדין לעבודה את הסמכות לדון בתביעות לשון הרע מסוג זה. זאת, מטעמי יעילות ומתוך הבנה, כי ליחסים בין עובד ומעבידו יש היבטים ייחודיים הדורשים מומחיות והתמקצעות.

הוצאת דיבה

הוצאת דיבה היא בעצם פגיעה בשמו הטוב של אדם. הזכות לשם טוב היא אחת מזכויות האדם אשר מעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בכדי להגן על שמו הטוב של האדם מפני הוצאת דיבה נחקק חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, הקובע כי הוצאת דיבה הינה עוולה נזיקית – כלומר אדם הנפגע מהוצאת דיבה יכול לתבוע פיצויים מהאדם שפגע בשמו הטוב. עוד קובע החוק כי כאשר הוצאת הדיבה נעשתה בכוונה לפגוע והגיעה לאוזניהם של לפחות שני אנשים חוץ מהאדם הנפגע, היא מהווה עבירה שעונשה עד שנה מאסר. במידה ואדם חש כי שמו הטוב נפגע והוא מעוניין לתבוע פיצויים, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בכדי לבחון האם אכן מדובר במקרה של לשון הרע לפי הגדרת החוק ומהם סיכויי ההצלחה של התביעה לאור ההגנות השונות הקבועות בחוק. 
 

הגנות לשון הרע

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 עוסק באיזון שבין שתי זכויות יסוד, אשר עלולות לעיתים להתנגש זו בזו: זכות האדם לשמירת כבודו ושמו הטוב מול הזכות לחופש הביטוי. החוק מגדיר 3 הגנות עיקריות אשר יפטרו את המפרסם מלשאת באחריות לפרסום שמהווה לשון הרע, וזאת מאחר שהמחוקק מעדיף את האינטרס הציבורי הגלום בפרסומו. 

הוצאת דיבה ולשון הרע

חוק איסור לשון הרע מגדיר מה ייחשב כלשון הרע. כל דבר שנאמר או נכתב ועלול להשפיל אדם, לבזות אותו, לשים אותו ללעג, לפגוע בפרנסתו ועבודתו, או שנועד לבזותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. כאשר בית המשפט בוחן אמירה או פרסום בכתב שנטען שהם מהווים לשון הרע הוא בודק האם האדם הסביר, האובייקטיבי, בנסיבות העניין, יפרש את מה שנאמר כלשון הרע.

לשון הרע באינטרנט

בשנים האחרונות הפך האינטרנט לזירה תקשורתית מקבילה לעיתונות ולשידורי הרדיו והטלוויזיה. בנוסף האינטרנט הוא מעין "כיכר השוק" החדשה בה כל אדם יכול להביע את דעתו במגוון סוגיות, והוא יכול לבחור אם לעשות זאת תוך שמירה על אנונימיות או תוך חשיפת זהותו. מצב דברים זה הוביל לכך שלא אחת מתפרסמים באינטרנט, בפלטפורמות שונות, כתבות, טוקבקים, פוסטים בפייסבוק ועוד, ביטויים המהווים לשון הרע. אדם החש ששמו הטוב נפגע מפרסום באינטרנט יכול לתבוע פיצויים על פי חוק איסור לשון הרע.

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.