• עברית
  • English
  • Français
  • Español
  • Português
  • Deutsch

תובענה ייצוגית

מהי תובענה ייצוגית
תובענה ייצוגית, המוכרת בציבור כתביעה ייצוגית, כשמה כן היא – תביעה אזרחית של אדם בעל עילה תביעה פרטית, המשותפת הלכה למעשה לעוד קבוצה של בני אדם, כנגד חברה או גוף שגרם לו נזק או הפסד, שאינו מצדיק הליך משפטי ובעצם אותו  אדם יחיד תובע את נזקו בשם קבוצה גדולה יותר, ציבור, שנפגע באורח דומה. התובע נקרא "התובע המייצג" ולמעשה ייצוגה של הקבוצה נעשה ללא צורך בקבלת הסמכה או ייפוי כוח מיתר התובעים הפוטנציאליים ("הקבוצה התובעת").  מקור התביעה הייצוגית במשפט האמריקאי ובסיסה מעוגן ברעיונות הגנת הצרכן, משום חוסר האיזון במשאבים בין חברות מסחריות ובין הצרכן היחיד. היא מעניקה כלי הגנתי בטיבו לצרכן היחיד שניזוק נזק קל ממוצר, שירות או החלטה של חברה מסחרית או גוף ציבורי ומתייחסת לפגיעה בזכויותיו כפגיעה בקבוצה שלמה.

חוק התובענות הייצוגיות
התביעה הייצוגית עלתה לארץ מארה"ב בשנות ה- 90, במקביל לחדירתם של תאגידי הענק לארץ, בתחילה נקבעו עילות נקודתיות שהוסדרו בתוך מספר חוקים ולמעשה היתה אי בהירות לגבי היקף תחולת החוקים. עם זאת, יש לציין, כי מאז ומעולם היו דלתות בית המשפט לא רק פתוחות לאזרח במצוקתו מול רשויות, אלא גם בהגנה על זכויות הפרט. פרשנות החוק הנוגע לתביעה ייצוגית על ידי בתי המשפט הגיעה לנקודת שיא בפרשת א.ש.ת (דנ"א 5161/03), אז העביר בית המשפט העליון את נושא התביעה הייצוגית לפתחו של המחוקק על מנת שיסדיר את המצב. זה הוביל בסופו של דבר לחקיקת  חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

מהן העילות לתובענה ייצוגית?
חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006, סעיף 3 (א) (תוספת שנייה) מונה את העילות להגשת תובענה ייצוגית:
1. תביעה כנגד עוסק לפי חוק הגנת הצרכן בעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו.
2. תביעה כנגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת בעניין שבינם לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
3. תביעה נגד תאגיד בנקאי בעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו.
4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
5. תביעה בזיקה לנייר ערך או ליחידה (כמשמעותן בחוק לניירות ערך, התשכ"ח-1968).
6. תביעה בקשר למפגע סביבתי.
7. תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
8. תביעה בעילת הפליה בעבודה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988).
9. תביעה בעילה לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.
10. תביעה בעילה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
11. תביעה בעילה לפי חוק הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).
12. תביעות בעילות מסוימות שבסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לפי חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
13. תביעה בעילה לפי חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (לרבות תביעה לתשלום שכר מינימום).
14. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין (בגביית מסים, אגרות או תשלום אחר).
15. תביעה של מפרסם כהגדרו של חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982. 
16. תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית בקשר להעברת מידה ו/או כספים.
15. כל עניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית. כך למשל, הוגשו לאחרונה מספר בקשות לאישור תביעה כתביעה ייצוגית עקב משלוח 'דואר זבל' (לאור תיקון מס' 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשס"ח – 2008 'חוק הספאם').

מי יכול להגיש תובענה ייצוגית?
ראשית כדי לציין את חשיבותו של ליווי משפטי בכל מקרה של תובענה ייצוגית, גם לשם בחינת העניין מלכתחילה וכמובן כדי להגיע לתוצאות מיטביות. עקרונית, כל אדם שנפגע בשל אחת מהעילות האלה ביכולתו להגיש תביעה ייצוגית בשם הקבוצה הנפגעת כולה, וכמוהו גם ארגונים שמטרותיהם הציבוריות נפגעות מנושא התביעה. עם זאת לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית לבקשת פיצויי נזיקין נגד רשות בגין אי הפעלה של סמכויות פיקוח, אכיפה, או הסדרה של הרשות ביחס לאותו גורם, למשל אי אפשר לתבוע את המשרד התמ"ת על אי פיקוח במקום עבודה שמפלה בשכר עובדות. 

ההליך בקצרה
לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית ללא אישור בית המשפט ולכן השלב הראשון הוא הגשת פניה בכתב לאישור התובענה הייצוגית, בצרוף נוסח כתב התביעה לבית המשפט, המוסמך לדון בתביעה אם תאושר. כדי לאשר את התובענה, על בית המשפט לבחון באם מתקיימים התנאים המאפשרים תובענה ייצוגית וכמו כן האם תובענה ייצוגית היא הדרך המתאימה במקרה הזה. ישנן 3 קטגוריות – הקטגוריה הראשונה, בה הנזק הכלכלי לאדם היחיד הוא מזערי, שאין בתביעה הגיון כלכלי, אולם הכפלת הנזק במספר הניזוקים מוכיחה נזק או רווחיות שלא כדין, למשל תוספת אגרה של כמה שקלים בודדים לאזרח. הקטגוריה השניה כוללת נזק ברמת היחיד אולם משום שקבוצה שלמה נפגעה מאותו הנושא יש טעם באיחוד התביעות, מעבר לאפקט החיובי של הקטנת העומס על בתי המשפט, אחידות הדין והיותו בעל אופי הרתעתי. הקטגוריה השלישית, במקרה של טענת אפליה של קבוצה התובעת את זכויות האזרח המגיעות לה, אם כי קטגוריה זאת תידון בבג"צ ולכן אינה ממש רלוונטית. אם החליט בית המשפט לאשר את הגשת התובענה הייצוגית, אז יגדיר בית המשפט את הקבוצה בשמה תנוהל התביעה. ההנחה היא שכל מי שנכלל בקבוצה מסכים לתובענה, אלא אם כן הודיע אחרת לבית המשפט. על החלטת בית המשפט לא לאשר את התביעה כייצוגית ניתן לערער, אולם על אישור הגשת תובענה ייצוגית ניתן לערער רק בכפוף למתן רשות של בית המשפט שנתן את ההחלטה או ערכאת הערעור.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין עוסק בתובענות ייצוגיות ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.  
במייל: office@eshimony-law.co.il, טלפון: 09-8669556, 03-5507155.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

 

תביעה נגד איילון - תביעות כנגד חברות ביטוח - זה משתלם?
תביעות נגד חברות ביטוח - מסתבר שזהו הליך לא פשוט. כיצד להתמודד? לפרטים - לחץ כאן.
ייצוג משפטי - מקצוע בפני עצמו, יכולת ביטוי והצגת טיעונים בצורה משכנעת.

שתפו את המאמר

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.

מי אנחנו

משרד עו"ד אלי שמעוני מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ובתחום הקניין הרוחני. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי של עסקאות וחוזים. בנוסף משרדנו עוסק במתן ייעוץ וניהול תיקי קניין רוחני כגון: רישום סימני מסחר, רישום פטנטים, הגנה על זכויות יוצרים ומדגמים, ליווי עסקים בעלי זכויות קניין רוחני וייצוגם המשפטי.

צור קשר