• עברית
  • English
  • Français
  • Español
  • Português
  • Deutsch

כלל שיקול הדעת העסקי (Business Judgment Rule)

נושאי משרה ואורגנים בחברה, חבים בחובת זהירות וחובת אמונים כלפי החברה. חובת הזהירות, עליה נפסק רבות, מכילה בתוכה את בחינת סבירות שיקול הדעת של אורגנים ונושאי המשרה בהחלטות בהם היו מעורבים. ככל שהחלטות אלו, פגעו בחברה, עקב שיקול דעת לקוי, או עקב התרשלות, על נושאי המשרה לתת את הדין.
 
לעיתים קרובות, בעלי מניות, דירקטורים, ו/או נפגעים אחרים, טוענים, כי החלטות עסקיות שונות, הביאו לחברה הפסדים ונזקים שונים. כאשר מדובר בהחלטת עסקית גרידא, לנושאי המשרה הגנה מאחריותם להפסד או נזק, כל עוד פעלו בתום לב במסגרת העסקית.
 
עקרון כלל שיקול הדעת העסקי אומץ בישראל משיטת המשפט האמריקני במספר פסקי דין ישראליים: פס"ד ורדניקוב, פס"ד אדלר נ' לבנת, פס"ד רוזנפלד נ' בן דב, פס"ד גולדשטיין נ' פינרוס ואחרים. הכלל קובע: פעולה או החלטה של דירקטור (נושא משרה) אשר נעשתה בהעדר ניגוד עניינים, בתום לב, באופן מיודע ותועדה כהלכה, נהנית מחזקת תקינות גם אם גרמה להפסד או נזק.
 
בפס"ד ע"א 7735/14 ורדניקוב נ' אלוביץ, אימץ בית המשפט העליון לראשונה את כלל שיקול הדעת העסקי, תוך שהוא מרחיב אודות המבחנים שעל פיהם תיבחנה החלטות דירקטוריון בעתיד. כללים אלו, אשר התוו בדיני התאגידים שבמדינת דלאוור, ארה"ב.
 
כלל שיקול הדעת העסקי 
כלל שיקול הדעת העסקי מקנה לנושא המשרה מעין חסינות מפני הפעלת ביקורת שיפוטית, זאת בהתמלא שלושה תנאים: 
 
א. ההחלטה התקבלה שלא מתוך ניגוד עניינים;
ב. ההחלטה התקבלה בתום לב (סובייקטיבי);
ג. ההחלטה הייתה "מיודעת", קרי התקבלה לאחר עיון בנתונים ושקילת השיקולים הרלוונטיים. 
 
דירקטוריון שקיבל החלטה תוך עמידה בתנאים אלה ייהנה מ"חזקת תקינות", ובית המשפט לא יבחן את הפעולה העסקית לגופה, אלא את הליך קבלת ההחלטה. כלל שיקול הדעת העסקי שאומץ על ידי בית המשפט העליון בפסק דין ורדניקוב, הינו חשוב. הכלל הדגיש את תהליך קבלת ההחלטות וקובע, כי כאשר החלטה מתקבלת בסופו של תהליך מודע ונאות, בית המשפט הבוחן את ההחלטה לא יתערב בשיקול דעתו של הדירקטוריון.
 
בהמשך, כבוד השופט דנציגר, אף הרחיב את ההגנה שהכלל מעניק, בפסק הדין 4857/16 אפרים מנשה נ' יווז'ין אייר בע"מ ואח':
"יש לעודד הפעלת שיקול דעת עצמאי וחופשי על ידי הדירקטורים ולמנוע מצב שבו דירקטורים יעדיפו להגיש תביעה בשם החברה רק בשל החשש שבתי המשפט יתערבו בהחלטתם, אם יסרבו לעשות כן".
לאחרונה, גם כבוד השופט גרוסקופף (בכובעו כשופט מחוזי), בפסק הדין ת"א 47302-05-16 בטר פלייס ואח' נ' שי אגסי ואח' קבע כי יש להחיל הכלל ולפטור מאחריות דירקטורים ונושאי משרה שפעלו על פיו.
 
על כן, כאשר נראה כי החלטות בחברה גרמו להפסד ו/או לנזקים, וניתן להראות כי נושאי המשרה פעלו על פי מבחני הכלל, ניתן יהיה לפטור נושאי משרה אלו מאחריות.
 
אלי שמעוני, משרד עורך דין בהרצליה עוסק בדיני חברות ותאגידים, מיזוג ורכישות ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: office@eshimony-law.co.il, טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

שתפו את המאמר

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.

מי אנחנו

משרד עו"ד אלי שמעוני מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ובתחום הקניין הרוחני. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי של עסקאות וחוזים. בנוסף משרדנו עוסק במתן ייעוץ וניהול תיקי קניין רוחני כגון: רישום סימני מסחר, רישום פטנטים, הגנה על זכויות יוצרים ומדגמים, ליווי עסקים בעלי זכויות קניין רוחני וייצוגם המשפטי.

צור קשר