• עברית
  • English
  • Français
  • Español
  • Português
  • Deutsch

הגבלה והקפאת חשבון בנק בישראל לתושב זר

על מנת למנוע הלבנות הון ומימון טרור, ארה"ב חוקקה בשנת 2010 חוק ה-Foreign Account Tax Compliance Act, הידוע בשמו המקוצר כ-FATCA. שם נקבע כי: "גופים פיננסיים מחוץ לארה"ב חוייבו לדווח לרשויות ארה"ב על כל מי שהוא אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב המחזיק אצלם חשבון פיננסי. על גופים פיננסיים שלא יצייתו להוראה יוטלו סנקציות חמורות.

במקביל לכך, החל משנת 2010 ישנה דרישה של ה-OECD מן המדינות החברות בו וממדינות נוספות להצטרף לאמנה הרב-לאומית לסיוע מינהלי בענייני מס (Convention of Mutual Administrative Assistance in Tax Matters). עד היום הצטרפו לאמנה זו 92 מדינות ובהן גם מדינת ישראל.
על שום כך, הבנקים, עפ"י נוהל בנק ישראל – ניהול בנקאי תקין מס' 411, מבצעים ניטור חשבונות בנק הנמצאים בסיכון פוטנציאלי, ועושים פעולות שונות על מנת לעמוד, לשיטתם, בהוראות האמנה. בעקבות זאת, הבנקים החלו בצורה קיצונית, לעיתים רבות ללא אסמכתא כלשהיא, להגביל ולהקפיא חשבונות וכספים של תושבי חוץ רבים, אשר לא העבירו לבנק הסבר המניח את דעתם של נציגי הבנק למקור הכספים. בהתנהלות זו, הבנקים הפכו לחוקרים, "מחלטים"/"מעקלים" ללא כל סמכות בחוק, ועל בסיס, לכאורה, חשש קל, סובייקטיבי, של פקיד או מספר פקידים בבנק.

הבנק, אינו רשות חוקרת, אין בפעולותיו או בחובות המוטלות עליו בכדי להחליף את הרשויות האמונות על אכיפת החקיקה הרלוונטית והוא אינו נדרש לחקירה ודרישה בהיקפים כפי שנדרש ומתבקש מרשויות אלו. ברור הוא, כי לבנקים אין זכות חד-צדדית לסגור חשבונות ללקוחותיהם.
בתי המשפט בישראל, נדרשו לסוגייה זו, מספר פעמים, והתוצאות בלא מעט מהמקרים דומות. אילוץ הבנק ליתן שירות ולשחרר כספי הלקוחות. הבנק מצידו, טוען בפה מלא, כי כדאי לו כלכלית, לנהל הליך משפטי, אשר עלותו קטנה עשרות מונים (מבחינת הבנק), מאשר הסיכון בקבלת קנס או פגיעה במוניטין של הבנק.

הנה מספר פסקי דין בנושא:
ת"א 262-04-17 טויגה און ליין בע"מ ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, ת"א 265-04-17 חיים טולדנו ואח' בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ:
אין לבנק סמכות להקפיא, להגביל או לסגור חשבון בנק של לקוח שלו, בלי לתת ללקוח הזדמנות סבירה להסביר את הפעולות החשודות בחשבון. גם אז ראוי כי הבנק לא יפעל באופן חד-צדדי אשר יפגע בלקוח, אלא במקרים חריגים וקיצוניים בלבד. ראוי גם כי הבנק ימנע מלדרוש "אישור רואה חשבון" למצבו ופעולותיו של הלקוח, היות ומדובר בדרישה לא סבירה החורגת מהדין.
דרישתם של בנקים לקבל מלקוחותיהם אישורים של עורכי דין ורואי חשבון על טיב הפעילות בחשבונותיהם, אינה סבירה ועומדת בניגוד לכללים המחייבים הן את הבנקים והן את עורכי הדין ורואי החשבון. 
רק אם הבנק יזהה סיכון ממשי הכרוך בפעילות של התובעות או מי מהם, ורק לאחר שיפעל כדין במסגרת פעולות להקטנת הסיכון, יוכל הבנק כאמצעי אחרון וקיצוני להודיע להם על סגירת החשבון שלהן. 

ה"פ 9110-11-18 דוד נ' בנק הפועלים בע"מ (14.4.2019):
פס"ד נוסף וחשוב, בו הגדיר כבוד השופט חננאל שרעבי (מחוזי חיפה) מתי סירוב הבנק לנהל חשבון ולהקפיא כספים, יחשב כ"סירוב סביר". כבוד השופט שרעבי ציין עוד במפורש, כי בקביעות שונות של הבנק, לסירוב ליתן שירות, נטל ההוכחה מוטל על הבנק. אין די בחשש ערטילאי, ואין די בטענה כללית וסתמית, אלא יש להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי.
עוד מבהיר השופט שרעבי, בסעיף 27 לפסק הדין שלעיל, כי פעולה של הגבלת פעולות בחשבון או סגירתו, בחשבון אשר מתנהל במשך תקופה ממושכת, שונה מהותית ממצב בו לקוח מבקש לפתוח חשבון חדש. במקרה של חשבון קיים, על הבנק להצביע על נימוקים כבדי משקל המצדיקים זאת, ראה ה"פ (נצ') 29308-03-15 בוסתן החרמון למסחר בע"מ נ' בנק הפועלים (13.4.15). דברים דומים נאמרו גם ע"י בית המשפט העליון בבג"ץ 8886/15 רפובליקנים מחו"ל בישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' (2.1.2018), סעיף 59.

בג"ץ 8886/15 רפובליקנים מחו"ל בישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' (2.1.2018), סעיף 59.
הפסיקה הסתייעה בעקרונות מהמשפט המנהלי, והעניקה לבנקים מתחם סבירות, בגדרו יוכלו להפעיל את שיקול דעתם בעניין. באשר לקשת המקרים האופייניים לקבלת החלטה סבירה בדבר סגירת חשבון, הוזכרו מקרים של התנהגות בלתי הוגנת, או רשלנית מצד הלקוח בניהול חשבונו, באופן הגורם נזק לבנק או לציבור – בין אם מדובר בפעילות בלתי חוקית הקשורה להלבנת הון, מימון טרור, פעילות ספקולטיבית וכיוצא באלה. נטל ההוכחה לסבירות הסירוב – מוטל על הבנק. בהקשר זה נקבע, כי אין די בחשש ערטילאי ואין די בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, אלא על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי (ראו: רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ, בפיסקה 14 (01.11.2015)).

ההלכה ברע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר (1.11.15) קובעת סירוב סביר כ: "התנהגות בלתי הוגנת, או רשלנית מצד הלקוח בניהול חשבונו באופן הגורם נזק לציבור ולבנק, שימוש באלימות פיזית ומילולית כנגד פקידי הבנק". במצבים אלו, ככל שיוכחו ע"י הבנק, יחשב סירוב ליתן שירות והקפאת חשבון כסירוב סביר. 
בית המשפט הבהיר כי בכל המקרים האמורים, נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק. אין די בחשש ערטילאי ואין די בטענה כללית וסתמית כי קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, אלא על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין עוסק בתביעות מול בנקים, רשות המיסים, מיסוי בינלאומי וחילוט נכסים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

שתפו את המאמר

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.

מי אנחנו

משרד עו"ד אלי שמעוני מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ובתחום הקניין הרוחני. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי של עסקאות וחוזים. בנוסף משרדנו עוסק במתן ייעוץ וניהול תיקי קניין רוחני כגון: רישום סימני מסחר, רישום פטנטים, הגנה על זכויות יוצרים ומדגמים, ליווי עסקים בעלי זכויות קניין רוחני וייצוגם המשפטי.

צור קשר