תביעה לפירוק שיתוף

מאת: עו"ד אלי שמעוני

התופעה של שיתוף בעלים בנכס כלשהו, בין אם המדובר בנכס מטלטלין ובין אם המדובר בנכס מקרקעין, הינה תופעה שכיחה למדי. מטבע הדברים, עלולים להתגלע מדי פעם מחלוקות וסכסוכים חמורים בין הבעלים המשותפים, באופן בו לא ניתן עוד לגשר בין הצדדים ולאפשר את המשך השיתוף בנכס. במקרה כזה נשאלת השאלה כיצד ניתן להביא לפירוק השיתוף בנכס באופן חוקי ויעיל, תביעה לפירוק שיתוף הינה אחת מהאפשרויות.

מי זכאי לתבוע את פירוק השיתוף?

בעניין זה קובע החוק כי כל שותף זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף – כך קובע סעיף 10 (א) לחוק המטלטלין, לגבי נכסי מטלטלין, וכך גם קובע סעיף 37 (א) לחוק המקרקעין, לגבי נכסי מקרקעין.
יחד עם זאת, במידה ובין הצדדים היה הסכם שיתוף, ובהסכם הייתה תניה השוללת או מגבילה זכות זו – לדוגמא במקרה של הסכם שיתוף על נכס מקרקעין עם תנאי השולל או מגביל את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים – אזי רשאי בית המשפט לצוות על פירוק השיתוף, למרות התנאי, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין (סעיף 10 (א) לחוק המטלטלין, וסעיף 37 (ב) לחוק המקרקעין).

פירוק השיתוף בהתאם להסכם.

במידה וקיים הסכם שיתוף בין הצדדים, והסכם זה כולל גם הוראות בדבר אופן פירוק השיתוף ביניהם, אזי ייעשה הפירוק בהתאם למוסכם בהסכם זה (סעיף 10 (ב) לחוק המטלטלין, סעיף 38 (א) לחוק המקרקעין). יחד עם זאת, ככל שהמדובר בהסכם הקובע חלוקה בעין של נכס מקרקעין, יש לדאוג כי הסכם זה יקבל את אישור המפקח על רישום המקרקעין, לפיו החלוקה תואמת את הוראות חוק התכנון והבניה, וכן כל חיקוק רלוונטי אחר (סעיף 38 לחוק המקרקעין).

פירוק השיתוף בהתאם לצו בית משפט.

במידה ולא קיים הסכם שיתוף בין הצדדים אשר מסדיר את אופן פירוק השיתוף ביניהם, יבוצע פירוק השיתוף על פי צו בית המשפט במסגרת תביעה לפירוק שיתוף. כלומר, במקרה כזה כל שותף רשאי להגיש תביעה לקבלת צו לפירוק השיתוף בפני בית המשפט (סעיף 10 (ב) לחוק המטלטלין, סעיף 38 (ב) לחוק המקרקעין).

כאשר המדובר בפירוק שיתוף בנכס מטלטלין, תוגש התביעה לבית המשפט שבסמכותו העניינית לדון בנכס, בהתאם לשוויו: כאשר שווי הנכס הינו עד 2,500,000 ₪ (כולל) – מדובר בתביעה שבסמכות בית משפט השלום, ומעל 2,500,000 ₪ – מדובר בתביעה שבסמכות בית המשפט המחוזי.

כאשר המדובר בפירוק שיתוף בנכס מקרקעין, יש לאבחן בהקשר זה בין נכס מקרקעין מוסדר ורשום בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) לנכס שאינו כזה: כאשר מדובר בנכס רשום, תוגש התביעה לבית משפט השלום, ללא קשר לשווי הנכס. אולם, כאשר מדובר בנכס שאינו רשום, אזי ההתייחסות אליו תהיה כאל נכס מטלטלין, ובמקרה כזה הסמכות העניינית לדון בתביעה כזו תהא לפי שווי הנכס, כפי שצויין לעיל.

הדרכים לפירוק בהתאם לצו בית משפט.

כאשר המדובר בנכס מטלטלין – בית המשפט רשאי לצוות על חלוקת הנכס בעין, או על מכירתם וחלוקת הפדיון, או על כל דרך אחרת של פירוק השיתוף הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין (סעיף 10(ב) לחוק המטלטלין). כאשר ניתן צו למכירת המטלטלין, אזי תבוצע המכירה בדרך שנמכרים מיטלטלין מעוקלים בהוצאה לפועל, אלא אם כן הורה בית המשפט על דרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין (סעיף 10(ג) לחוק המטלטלין).

כאשר המדובר בנכס מקרקעין – בית המשפט רשאי לצוות על דרכים שונות לפירוק הנכס, בהתאם לאמור בסעיפים 39 – 43 לחוק המקרקעין: חלוקה בעין, פירוק באמצעות מכירה, פירוק באמצעות הפיכת הנכס לבית משותף, ועוד. יצויין כי לגבי נכס מקרקעין, להבדיל מלגבי נכס מטלטלין, תינתן עדיפות לשיטת הפירוק בדרך של חלוקה בעין, במידה והדבר אפשרי בהתאם לאמור בסעיפים אלו.
תביעה לפירוק שיתוף בנכס כלשהו, ובמיוחד בנכסי מקרקעין, היא תביעה מורכבת ביותר, ולכן מומלץ מאד לשכור שירותיו של עו"ד הבקיא בתחום זה כדי לבצעה כראוי.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

img

עו"ד אלי שמעוני

עו"ד אלי שמעוני בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) ומביא ידע משפטי עשיר בתחומי התמחותו. בנוסף, עו"ד שמעוני בוגר קשת רחבה של הסמכות מקצועיות בתחומי המשפט האזרחי, הבנקאות, הציות, הקניין הרוחני, הממשל התאגידי ועוד… תחומי העיסוק העיקריים של עו"ד שמעוני: ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, גישור ובוררות, קניין רוחני, חברות, תביעות ייצוגיות, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות כספיות, מטבעות קריפטוגרפיים, בנקאות, ציות והשקעות.

    לייעוץ וקביעת פגישה השאירו פרטים ונחזור בהקדם: