• עברית
  • English
  • Français
  • Español
  • Português
  • Deutsch

הגנת הפרטיות

עם התפתחות הטכנולוגיה ובמיוחד האינטרנט והטכנולוגיות לאיסוף מידע, הפכה הגנת הפרטיות לחשובה מעין כמוה וחיונית לשמירת זכותו של כל אדם לפרטיות. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, נועד להסדיר את הסוגיות הנוגעות לזכות לפרטיות בישראל ובסעיף 1 לחוק נקבע העקרון המנחה כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". פרק א' לחוק מגדיר במדויק מהי פגיעה בפרטיות אך עם השנים נדרש המחוקק להרחיב את החוק ולעדכן אותו ובשנת 1996 התווסף לחוק פרק ב' שעוסק בתחום מאגרי המידע ודיוור ישיר. יודגש כי נושא הפרטיות של אדם בישראל מעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. על פי החוק, העונש המקסימלי על פגיעה בפרטיות אשר נעשתה במזיד הינו חמש שנות מאסר, וכן נקבע בחוק כי פגיעה בפרטיות הינה עוולה אזרחית  המאפשרת לתבוע פיצוי בנזיקין.

פיצויים בשל פגיעה בפרטיות
חשוב לדעת כי חוק הגנת הפרטיות נחקק לפני עידן האינטרנט המהיר ולכן לאורך השנים נדרש המחוקק לבצע תיקונים רבים בחוק. החוק מגדיר מהן הדרכים האסורות לפגיעה בפרטיות, ביניהן:

• בילוש או התחקות אחר אדם, העלולים להטרידו.
• האזנה האסורה על פי החוק.
• הפרת חובת הסודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם.
• שימוש במידע על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירת המידע לגורם אחר.
• צילום אדם כשהוא ברשות היחיד.
• פרסום תצלומו של אדם ברבים, בנסיבות בהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו.

פרק ב' שהתווסף לחוק מחייב בעלי מאגר מידע לרשום את המאגר אצל רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים וכן מחייבם לפרט את המטרות לשמן הוקם מאגר המידע וקובע כי אין להשתמש במידע שבמאגר אלא רק למטרה לשמה נועד המידע ולשמה הוקם המאגר. בנוסף, כאשר מאגר מידע נועד לשירותי דיוור ישיר יש לציין זאת במפורש ובכל פניה בדיוור ישיר יש להדגיש כי זכותו של מקבל הדיוור להימחק מהמאגר.
אי רישום מאגר מידע הוא עבירה פלילית אך במציאות של היום מסתבר כי בעלי אתרי אינטרנט, אפליקציות ותוכנות אשר מחזיקים במאגרי מידע אינם מודעים לחוק ובית המשפט עלול להענישם בשנת מאסר. בתביעות בגין פגיעה בהגנת הפרטיות ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד הצד הפוגע. בהערכת סכום הפיצוי נדרש בית המשפט להעריך את הנזק בגין הפגיעה בפרטיות אך הפיצוי אינו נועד להוות קנס או עונש לפוגע. הערכת הפיצויים נעשית לפי אומדנו של השופט ועל פי התנהגותם של התובע והנתבע, לכן אם הנתבע מביע צער על מעשיו ומוכיח כי הפגיעה נעשתה ללא כוונה בית המשפט יתחשב בו.

היחס בין זכות הפרטיות לזכויות אחרות
ראוי להדגיש כי לפגיעה בפרטיות יש הגדרה רחבה אך הזכות לפרטיות אינה מוחלטת ועלולה להצטמצם בעומדה מול זכויות אחרות, כמו זכות הציבור לדעת. לכן, סעיף 18 לחוק קובע מבחני סבירות לפיהם בית המשפט יחליט האם התנהגותו של הפוגע נעשתה בתום לב או במזיד. כמו כן, הזכות לפרטיות עלולה לעמוד לעיתים קרובות בסתירה לתכליות ולזכויות אחרות כמו זכות המשטרה לערוך חיפוש בביתו של אדם כדי למצוא ראיות מפלילות למעשה פשע או זכותו של עיתונאי לפרסם מידע אודות אדם למרות הפגיעה בפרטיותו. 
לפיכך, בכל מקרה בו אתם מרגישים כי נעשה לכם עוול וכי פגעו בפרטיות שלכם מומלץ לפנות לייעוץ משפטי של עורך דין מנוסה בתחום.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין עוסק בדיני הגנת הפרטיות ובייצוג תובעים ונתבעים בתחום זה. פנו אלינו ונשמח לסייע.
במייל: office@eshimony-law.co.il, טלפון: 09-8669556, 03-5507155.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

 

רישום מאגר מידע - מתי צריך לרשום מאגר מידע וכיצד מבצעים זאת?

שתפו את המאמר

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.

מי אנחנו

משרד עו"ד אלי שמעוני מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ובתחום הקניין הרוחני. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי של עסקאות וחוזים. בנוסף משרדנו עוסק במתן ייעוץ וניהול תיקי קניין רוחני כגון: רישום סימני מסחר, רישום פטנטים, הגנה על זכויות יוצרים ומדגמים, ליווי עסקים בעלי זכויות קניין רוחני וייצוגם המשפטי.

צור קשר