• עברית
  • English
  • Français
  • Español
  • Português
  • Deutsch

ליווי משפטי - השוואה בין החוק הצרפתי לישראלי

אחת הטעויות הנפוצות שעושים כולם, בלי יוצא מהכלל, הוא לגזור גזירה שווה בתחומים מסוימים בין ישראל לארצות אחרות. לאנשים נדמה שאם יש כזה דבר רישיון נהיגה בינלאומי, משל, זה משום שחוקי הנהיגה והתנועה זהים בכל העולם, וכן גם כל שאר תחומי המשפט כאלה. זוהי הטעות הגדולה ביותר, והיא קטלנית כשמדובר במשפט הפלילי, והיא כואבת עוד יותר כאשר מדובר בדיני רכוש, ממון וירושה.

ההבדלים התרבותיים בין המדינות מתבטאים גם בחוק
כל מדינה והתרבות שלה, כל מדינה והתפיסות שלה בנוגע ליחסים בין אדם לחברו וביחסים שבינו לבין המדינה. מה שעשוי להיחשב פלילי בישראל מותר בהולנד, למשל, כמו צריכת קנאביס. הדברים מעוגנים במסורות המקומיות ובהיסטוריה של כל מקום ואין לראות בהם מדד כלשהו להבחנה בין טוב לרע. המציאות מלמדת שבהחלט ייתכן שיהיו עבירות שבישראל שופטים עליהן בחומרה ובמקומות אחרים לא רואים בהן כלל בעיה. את ההבדלים האלה חייבים להבין גם כדי להפנים שללא ליווי של עורך דין מקומי יש דברים שאי אפשר לעשות או לא צריך לעשות בכל תחום שהוא, בעיקר העסקי והמסחרי. דיני ממון הם הדינים השונים ביותר בדרך כלל בין ישראל לצרפת, ומי שאינו מקבל ליווי משפטי בתחום זה עלול להפסיד כסף רב ורכוש. 
זוהי גם הסיבה שבגללה פועלים בכל מקום בעולם רק בעזרת עורך דין מקומי שמורשה לעסוק במשפט שם ושמכיר את השטח פיזית, ממש גיאוגרפית ויודע מה נכון או לא נכון. אפשר לערוך שיתופי פעולה בין המשרדים ותוספת של עורך דין זר אבל לא ייצוג על ידיו בבית המשפט או בכלל, רישום נכסים או קניין כלשהו על ידי מי שאינו מתמצא הן בחוק המקומי והן בהבנת התרבות. כאמור, התוצאה עלולה להיות הפסד כספי רק בגלל חוסר ידיעת החוק המקומי והימנעות מייעוץ וליווי משפטי.

השוואה בין החוק הצרפתי לישראלי במקרים קיצוניים מלמדת על הכלל
דוגמה אחרת לחלוטין, מהתחום הפלילי דווקא, שמדגימה את הבעיה; בשנים האחרונות היינו עדים למאבק איתנים שהשתרע על פני שתי המדינות, ישראל וצרפת, בשאלת הסגרת דורסיה של לי זיתוני ז"ל. מיד אחרי הדריסה הם נמלטו לצרפת, וכנראה גם ידעו למה. במקרה הזה טענו בצרפת שהחוק אינו מחייב אותם להסגיר למדינה שאינה חברה באיחוד האירופי, וכי אין בין ישראל לצרפת הסכם הסגרה. היו הרבה מגעים בין הרשויות אולם הסירוב של הדורסים להתייצב למשפט בישראל נבע גם מהעובדה שידעו כי בישראל החוק מטיל עונש מאסר גבוה יותר במקרה כזה, וזהו שוני נוסף שיש לדעת והוא מחייב ליווי משפטי מקומי. 
עוד דוגמה היא יחסי ממון בין בני זוג. בצרפת יש חלוקה בעניין זה לפני 1992 ואחרי לפי השפעת אמנת האג שצרפת הצטרפה אליה באותה שנה, כאשר המשפט הבינלאומי החוק בדרך כלל קובע שבמקרה גירושים קובע החוק במקום שבו נחם הסכם הממון, או אם אין הסכם ממון לפי החוק במקום שבו גרו. אם נחתם לפני 1992 החוק הקובע הוא הצרפתי גם אם גרו בישראל. מכאן ברור למה רק עורך דין יוכל להבהיר לכם את זכויותיכם.

דיני ממון וקניין שונים לגמרי
דיני הממון והקניין שונים לגמרי בסעיפיהם ובדקויות שלהם גם בישראל וגם בצרפת ובכל מקום למעשה. זה חיוני מאוד להבנה לכל מי שמתכוון להשקיע בישראל והוא תושב זר, במיוחד משום שבישראל למשל מי שאינו אזרח אינו יכול לרכוש קרקעות מדינה או לבנות עליהן אן אינו אזרח ישראלי. יש לזה הצדקות והנמקות היסטוריות, ויש גם הגבלות רבות מעצם היות האדמות בבעלות מנהל מקרקעי ישראל או הסוכנות והקרן הקיימת לישראל. כל אלה גופים שעסקו בעבר ברכישת אדמות כחלק מתהליך גאולתן מידי ערבים ולכן החוקים המחמירים שנחקקו כאן אינם מאפשרים בעלות של זרים על קרקעות מדינה. ליווי משפטי – השוואה בין החוק הצרפתי לישראלי בתחום זה יפרוס בפניכם את התמונה המלאה בכך. אם יש לכם נכסים בישראל או בצרפת, החוק מתייחס אליכם אחרת, כך שלפני שאתם עוברים לגור במדינה כלשהי אתם צריכים לקבל ייעוץ משפטי בנוגע לבעלות שלכם, זכויות וחובות. 

גם דיני ירושה אינם זהים בין צרפת לישראל
גם בדיני ירושה מומלץ לקבל ליווי משפטי – השוואה בין החוק הצרפתי לישראלי מלמד שבכל הקשור ירושות הדברים שונים. בישראל, לדוגמה, רק בעל הצוואה קובע מי יירש אותו והוא רשאי להדיר מהירושה כל מי שנראה לו מתאים לכך. קורה לא פעם שהורים אינם כוללים את ילדיהם בירושה וגם מנמקים זאת והדבר מתקבל ברוב המקרים גם בערעורים שלהם בבית המשפט. אולם בצרפת החוק אינו מתיר לעשות זאת. כל אדם מוריש לילדיו חלק קבוע מהרכוש שלו, בין אם רצה ובין אם לא רצה. החוק הצרפתי מגן בכך על הילדים מפני התנכלות והתנקמות של ההורים כך שיוכלו לזכות בחלק מהרכוש המגיע להם כילדיהם של המנוחים. כלומר, אף צוואה ישראלית שמדירה את הילדים של אזרחי צרפת אינה תקפה לפי החוק הצרפתי. על פי תקנה מחודשת של החוק האירופי החדש, למשל, משנת 2015, כאשר יש לתושב חוץ בישראל שאזרחותו צרפתית עיזבון בישראל, לפני אישור הצוואה ידרוש הרשם לענייני ירושות בישראל מידע מקיף ומלא על עמדת הדין במקום מושבו האחרון או מקום אזרחותו בכל הקשור לחלוקת עיזבונו. כלומר, ביעוץ של עורך דין מקומי הוא יאמר לכם שאין טעם כלל לקוות שצוואה מקומית של אזרח צרפתי תאושר אם היא נוגדת את החוק הצרפתי.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין עוסק בתחום האזרחי/מסחרי לרבות חוזים, קניין רוחני, תאגידים וייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: office@eshimony-law.co.il, טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

שתפו את המאמר

צור קשר

To prevent automated spam submissions leave this field empty.

מי אנחנו

משרד עו"ד אלי שמעוני מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ובתחום הקניין הרוחני. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי של עסקאות וחוזים. בנוסף משרדנו עוסק במתן ייעוץ וניהול תיקי קניין רוחני כגון: רישום סימני מסחר, רישום פטנטים, הגנה על זכויות יוצרים ומדגמים, ליווי עסקים בעלי זכויות קניין רוחני וייצוגם המשפטי.

צור קשר