תביעה על הוצאת דיבה

מאת: עו"ד אלי שמעוני

פעמים רבות אנחנו חשים מושפלים ופגועים מדברים שאדם אחר אמר עלינו או פרסם לגבינו. במצב דברים זה ייתכן ונהיה מעוניינים לתבוע את עלבוננו על הוצאת הדיבה ולדרוש פיצויים ממפרסם הדברים, במסגרת תביעת הוצאת דיבה. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 מאפשר לנו לעשות זאת. החוק קובע שפרסום לשון הרע לאדם אחד נוסף על האדם הנפגע, מהווה עוולה נזיקית שניתן לתבוע בגינה פיצויים (חשוב לציין כי כאשר הפרסום נעשה לשני אנשים נוסף על הנפגע, והוא נעשה במטרה לפגוע ניתן יהיה להגיש קובלנה פלילית נגד המפרסם). יחד עם זאת, לא כל מקרה בו אנו חשים שנפגענו או הושפלנו אכן מהווה הוצאת דיבה. כאשר בית המשפט בוחן פרסום או אמירה בכדי להחליט אם מדובר בהוצאת דיבה הוא עושה זאת בצורה אובייקטיבית, ובודק האם אדם סביר ששומע או קורא את הדברים יחוש שהם משפילים או מבזים. לתחושה הסובייקטיבית של הנפגע אין משמעות בהחלטה אם מדובר בהוצאת דיבה או לא.

ייחוס עבירה פלילית כהוצאת דיבה.

במקרה שנדון בבית משפט השלום בראשון לציון בחודש אפריל 2015 נקבע כי ייחוס עבירה פלילית לאדם מהווה הוצאת דיבה, גם אם הדברים לא נאמרו במפורש אלא רק השתמעו. מדובר היה במקרה בו בעקבות סכסוך בין חברי ועד עובדים במפעל הופץ מייל בין כל עובדי המפעל בו נטען כי התובע הודח מתפקידו עקב אי סדרים חמורים בניהול כספי הוועד ושימוש לא תקין בכספים. השופט קבע כי לא רק שהדבר אינו נכון, מתוכן הדברים משתמע כי התובע שלח ידו בכספי הוועד – כלומר ביצע עבירה פלילית. על כן קבע השופט כי מדובר בהוצאת דיבה ופסק פיצויים על סך 90,000 ₪ (ת"א 44746-06/13 מקס זגורי נ' אלירן אליהו קוזליק ואח').

פרסום תוצאות של הליך משפטי.

במקרה שנדון בבית משפט השלום בחיפה בחודש מרץ 2015 נקבע כי פרסום שאדם הפסיד בתביעה שהגיש אינו מהווה הוצאת דיבה. השופט קבע כי גם אם מבחינה סובייקטיבית אדם הקורא כתבה העוסקת בכך שהפסיד בתביעה שהגיש אינו רווה מכך נחת ואף חש תחושות קשות, מבחינה אובייקטיבית, אדם סביר אשר נחשף כל הזמן לדיווחים בתקשורת על תוצאות של הליכים משפטיים לא רואה בפרסום מסוג השפלה או השמה ללעג ובוז של האדם שהפסיד בתביעה. על כן קבע השופט כי לא מדובר בהוצאת דיבה ודחה את התביעה (ת"א 26602-11/12 זכי כמאל נ' פאיז אשתיוי ואח')

קללות וגידופים כהוצאת דיבה.

במקרה שנדון בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בחודש מרץ 2015 נקבע כי לא כל מקרה בו נאמרים קללות וגידופים בשעת כעס מהווה הוצאת דיבה. לרוב, קללות וגידופים, שהינם מחזה שגרתי ויומיומי בחברה, אומנם גורמים לאי נעימות אך אינם משאירות חותם ועל כן לא יהוו הוצאת דיבה. יחד עם זאת, קבע השופט כי במקרה הנדון, הקללות והגידופים כן מהווים הוצאת דיבה. מדובר היה במקרה בו בעקבות אי הסכמה בין לקוח למנהל מוסך על התשלום, החל המנהל לקלל את הלקוח תוך כדי שהוא צועק עליו ועולב בו באופן כל כך חריג שגרם לכל הנוכחים במוסך להלם. בעקבות הקביעה שמדובר בהוצאת דיבה פסק השופט פיצויים על סך של כ- 12,000 ₪ (ת"ק 17253-11/12 בנימין קורל נ' שמעון לימור).

אם נדמה לכם כי דיבתכם הוצאה וכי יש מקום לנקיטת צעדים, יותר ממומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, על מנת שיבחן אם יש עילה וכיצד כדאי לכם לפעול במסגרת תביעה על הוצאת דיבה. ידיעת החוק על כל הבטיו מאפשרת לעורך הדין לתת לכם את הייעוץ הטוב ביותר לנושא ולדרך בה עליכם לפעול.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

 

 

img

עו"ד אלי שמעוני

עו"ד אלי שמעוני בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) ומביא ידע משפטי עשיר בתחומי התמחותו. בנוסף, עו"ד שמעוני בוגר קשת רחבה של הסמכות מקצועיות בתחומי המשפט האזרחי, הבנקאות, הציות, הקניין הרוחני, הממשל התאגידי ועוד… תחומי העיסוק העיקריים של עו"ד שמעוני: ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, גישור ובוררות, קניין רוחני, חברות, תביעות ייצוגיות, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות כספיות, מטבעות קריפטוגרפיים, בנקאות, ציות והשקעות.

    לייעוץ וקביעת פגישה השאירו פרטים ונחזור בהקדם: